העולם הזה…
אז אני עושה מה שכולם עושים במסלול הידוע הרגיל והצפוי.
גן , בית ספר יסודי , חטיבה ,תיכון, צבא \שירות לאומי ואח"כ לימודים ועבודה .
ככה החיים שלי מתקדמים וחולפים בלי שאני שמה לב.
אבל האם באמת זה מה שאני רוצה לעשות עם החיים שלי, עם האפשרות הזאת שניתנה לי .
העולם כל כך מקובע ומתנהל לפי תבניות וחוקים קבועים ומי שקצת מעז לסטות מהם נחשב מוזר ולא יוצלח ותמיד יהיה נתון ללחץ וביקורת מהסובבים אותו ,לפעמים אני חושבת שזכות הבחירה לא באמת קיימת כי הרי מי יכול לעמוד מול כל כך הרבה לחץ בלי להיכנע .
אפילו אם אדם מוכשר וטוב במשהו שהוא עושה כדי באמת לעסוק בזה הוא יצטרך ללכת וללמוד ארבע או שלוש שנים שבסופם אף אחד לא יבטיח לו מקום עבודה מסודר .
במקום להכשיר אדם ולקדם אותו בדברים שהוא טוב בהם
מלמדים אותו דברים מיותרים ומערימים עליו קשיים שמונעים ממנו להצליח.
איפה הצדק פה?
אם היו מלמדים רק מה שצריך הכל היה הרבה יותר פשוט ובאמת כל אחד היה מצליח במה שהוא טוב בו.
כך היינו יכולים להרגיש שהזמן לא מבוזבז ואנחנו באמת מנצלים כל רגע בחיים האלה.
היינו פחות מתוסכלים ,פחות עצובים ונהנים מהחיים האלה הרבה יותר.
בינתיים אני ממשיכה להרגיש איך הזמן עובר ומתבזבז בלי שעשיתי משהו משמעותי בחיים שלי.
תגובות (1)
היי
1)איזה חלופות את מציעה במקום המסגרות האלה? איזה רעיונות יש לך?
2)דווקא יש הרבה אמנים וזמרים שלא הלכו בתלם וזה כבר נהיה נורמה לא להיות כמו כולם.
3)אני חושבת שזה חשוב ללמוד בבית ספר את כל המקצועות אבל כמו שאמרת צריך לחזק אצל כל אחד את הדברים שהוא טוב בהם. ומה חסר? תלמידים שרוצים ללמוד, מורים שרוצים ללמד (ואכפתיים!) ומערכת חינוך שמתפקדת כמו מערכת חינוך ולא כמו משהו אחר שאני לא אגיד את שמו. וככה באווירה כזאת גם ההורים לא ידחפו את האף שלהם לבית ספר כל שנייה.
4) איך לא היית רוצה "לבזבז" את הזמן שלך? תני דוגמאות.
5)מישהי פעם אמר לי שבעולם הזה לא הכל יפה ומושלם ואסטטי ונקי ולא הכל זה תכנית לפי בקשתך. יש אנשים נכים, אנשים עם על מיני קשיים. זה נתן לי נקודת מבט שונה על העולם. שווה מחשבה.
אם יהיה לי עוד אני אוסיף.