ואני אתחפש ל..- פרק 1

המורה תפס אותה על חם. היא ציירה מלחית ים על דף שורות שקרעה ממחברתה. הדף היה עם חורים בודדים במרכזו, מלוכלך ומקומט קצת בפינותיו. זה היה שיעור היסטוריה. המורה גריניץ' אמר: "אור ג'ונסון! את מוזמנת לחזור מהענן שאת נמצאת בו! אנחנו לומדים על מלחמת ששת הימים אז תקשיבי טוב, זה לא הזמן לקשקש על דפים! זה לא פעם ראשונה גברת צעירה.." הסמקתי. " אני נותן לך הזדמנות אחת, תכניסי את הדף לתיק ואל תציירי יותר במהלך יום הלימודים! תציירי את הזבל שלך במקום אחר!" אוף, חשבתי. אני שונאת את המורה הזה.
&&&&
ההפסקה התקרבה, עוד קצת ועוד קצת, דקה אחר דקה. ועוד שנייה, ואחרייה עוד אחת. *צלצול*. יייש! הלב שלי כמעט ולא פעם, ואני קרנתי כל כך חזק, שאני חושבת שאפילו השמש עצמה הייתה מסתנוורת ממני. כל כך התרגשתי. פתאום משום מקום הגיעה לילייה, חברתי הטובה. "אז מה? מחר יום הולדת?" היא שאלה. חייכתי, "כן, איזה התרגשות!!" היא צחקה מעט. "טוב אור, אני לא יכולה לספר לך מה יצפה לך מחר, אבל את בטוח תאהבי את זה." איזה יום נפלא זה, חשבתי. "מחר זה בכלל יהיה יום נפלא, לא רק היום" אמרה לילייה. נפלה לי הלסת. אני לא אמרתי בקול על זה שזה יום נפלא, אני חשבתי על זה! או שלא? מאיפה היא יודעת? הייתי בהלם. לילייה חייכה חיוך קטן והלכה.
**כעבור יום**
"בוקר טוב נסיכה" שמעתי קול קורא, זאת הייתה אמי, היא נכנסה לחדרי לבושה בשמלה חגיגית, מחזיקה שמלה חגיגית עוד יותר תלויה על קולב. ישר ידעתי שהשמלה בשבילי. "אמא! היא בשבילי?" צעקתי בקול. "כן יקירה, היא בשבילך לכבוד יום הולדתך." הלב שלי דפק במהירות. לפתע נכנס אבא שלי עם עוגה ענקית של 3 שכבות, ומיד אחריו החתולה שלי, היא סתם רצתה שיאכילו אותה. כל כך התרגשתי! אמי אמרה שאני אלך לבה"ס, וכשאחזור נפתח את המתנות, ככה שתהייה לי הפתעה. את העוגה נאכל בערב כשכל המשפחה המורחבת שלי תבוא, ובאותו מפגש אלבש את השמלה. חייכתי מאוזן לאוזן חיוך רחב. "אמא? אבל…. אני רוצה ללבוש משהו מיוחד לבה"ס, ואם את השמלה אלבש בערב, מה עכשיו?" ידעתי שהיא בטוח אירגנה משהו. זאת אמא שלי, אני מכירה אותה. אמי צחקקה ואמרה: "בואי לחדר שלי". הססתי לרגע, עוד הפתעה? מה עכשיו? נכנסתי לחדר של אמי, על המיטה שלה הוכנו בגדים חדשים שמעולם לא ראיתי. מגפיים גבוהות, גרביים עד הברך בגוונים שחור אדום, חצאית מיני בצבע שחור, חולצת בית ספר אדומה ועליונית בצבע לבן כמו צבע המגפיים. שמחתי מהתרגשות!
_-_-_-_כעבור שעה-_-_-_