וליבי פוחד

ישבתי וחשבתי לעצמי.
האם אכן יש סיבה מוצדקת לתחושתיי
האם בכל הערפל יש תשובה
האם הפחד והשיתוק אינן הם תמהים עוד,
כי חרדה תוקפת היא בכל ליל ויום
ואולי אכן היא מדוברת בנטישה
ישבתי וחשבתי,
ובכן אם מההוריי?גחגחתי
איזה הורים בזעת הורים.
אך נזכרתי כי רומנים כושלים לא מעט היו לי
וכי כל אחד מהם נותר בעיזבון
תחושת פחד
שיתוק
שיברון
ובדידות
אולי זהו המקור?
ישבתי וחשבתי
כיצד אולי מהפחד פעלתי,
כיצד פחדתי לאבד.
חבר,ידיד,מכר פחדתי לאבד.
הוא יפה תואר שכמותו
עם אופי אדיש ומפונמם
חבורתי מעט
וברגע הראשון
שהרגשתי שזה שזה
לא לא בקטע רומנטי
אלא זה מבחינת חיבור
הפחד השתלט
ואולי לא היה רגע זך אחד בו אנני חשבתי שמשהו הולך להשתבש
וגם אם היה אולי לרגע קטן ומעט.
ובסופו של דבר סיוטי התגשם
ונותרתי לבד,
אולי כי יצרתי אותו,
ומהפחד פעלתי
מן החרדה
ומן הדפיקות,מן המחשבות,ומן העצבות מן הדיכאון ומן השיגעון.
ואולי אנשים באמת באים והולכים ותפקידו לא גדול אצלי בחיים כפי שחשבתי
אך אף פעם אולי לא יכולתי לקבל זאת
ואנני יודע עוד אם יוכל לעמוד כנגד החרדה.
כי אולי לא מדבור בו,
אלא מדובר בי,
כי אותו אני אוהב
אך ליבי חרד הוא מן הפחד שיעזוב.