חיים בלי משפחה/פרק4
אחרי שהיינו במשטרה והם לא האמינו לנו כי אין עדיויות או ראיות או כל דבר אחר,לא נשברתי..אני חייבת לנקות נקמה,למען אמא..
~~~~~~~~~~
"למה אני לא הולך לבית הספר?" שאל בן אחרי שראה ילדים עם תיקים הולכים לבצפר
"כי אין מי שישלם" אמרתי לו
"אווף" אמר בעצב. השעה התייה שמונה וחמישה ראיתי חמש עשרה שיחות שלא נענו גם מאבא וגם מהבוס מחנות הדגים,התעלמתי. ראיתי שבן לא כזה שולט בחומר אז החלטתי ללמד אותו כל מה שאני יודעת,מצאנו בית (אם אפשר לקרוא לו ככה) שאף אחד לא היה בו,הוא היה מגעיל וקטן,מאוד,דפקתי על הדלת כי אני זוכרת שאמא אמרה לי משפט 'לא משנה איפה אני,אם אני בצרה ואני לבד ללכת לבית של עניים,הם הכי נחמדים' ,המשכתי לדפוק אך לא הייתה תשובה.
"צריכה משהו?" שמעתי קול
"אמממ כן" אמרתי לאחר שהסתובבתי,ראיתי בן אדם מעט זקן
"מה?" שאל
"אני חייבת לחפש דירה או מקום ללון בו" אמרתי בעצב
"את רוצה את הדירה הזאת בחינם,אף אחד לא רוצה אותה ואין לי מספיק כסף לשפץ אותה" אמר לאחר כמה דקות
"מה באמת?" שמחתי בהתרגשות
"כן,את צריכה את זה יותר ממני" אמר.אני ובן שמחנו,הוא הביא לנו מפתח ונכסנו לדירה המטונפת שלנו.
"טוב,רוצה שננקה טיפה?" שאלתי
"טוב,אבל איך?" שאל
"תחפש כל דבר" אמרתי,אחרי שלוש דקות של חיפושים אחר דברים שיעזרו לנו בן בא אליי עם חומרים (מטאטא,מגב,דלי,סקוצים,סבון ידיים,סבון כלים,סבון לריצפה)
"מאיפה הכל?" שאלתי בהתפלאות
"מהמחסן שלמטה" אמר
"ואוו,יאללה בוא ננקה" אמרתי,הזזנו את הספה הישנה והיחדיה שהייתה שם שטפנו את הריצפה והבית נראה ממש טוב.
טוב אני הולכת לחפש עבודה,בנתיים אני רוצה שתשחק עם הפאזל שיש לך ותנעל את הדלת,לא לפתוח לאף אחד" אמרתי
"ואיך אני ידע שזאת את?" שאל
"אני ידפוק שלוש פעמים" אמרתי
"בסדר,ביי" אמר,בן רגיל למצבים דומים..שבו האבא נעלם ואני הייתי צריכה לעבוד.
הלכתי לחפש עבודה שהכי קרובה לבית,ואז אני רואה חנות קטנה של ממתקים וצעצועים..אולי שם יקבלו אותי! התפללתי שיקרה משהו טוב…
תגובות (2)
אהבתי סיפור ממש יפה תמשיכי!!
תמשיכיייי