חיי מלאים צרות -פרק 10

a_diana 21/07/2013 687 צפיות תגובה אחת

~אחרי חודש~
במהלך החודש הראשון של הלימודים, לא קרו כל כך דברים מיוחדים.
ביני לבין איתי לא קרה כלום ובטח גם שלא עם אופק.
בין שובל ואיתי קרה שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה והיא סובבה אותו על האצבע והם לא ממש מדברים.
אופק ושובל ידידים מאוד טובים, שובל מצאה לעצמה את החברות שלה ואני מצאתי חברה אמיתית, חברה לא חשבתי שהיא תהיה בשבילי תמיד אם ניחשתם ניקול אז צדקתם.
נכון… תחילת שנה אני והיא היינו כאסח אבל עכשיו אנחנו חברות ממש טובות, באמת שאני אומרת את האמת היא החברה הכי טובה שלי!!!
הידיד הכי טוב שלי הוא אופק הוא גם ידיד טוב של ניקול.
אופק חמוד כזה הוא לא חתיך הוא חמוד.
הוא פה בשבילך ולמענך (:
אז ככה אני ואופק יש בינינו משהו נראלי, כאילו אנחנו מסתכלים על השפתיים של אחד והשנייה, אנחנו מתחבקים עושים כיף, יוצאים בקיצור כמו חבר ממש ו… אני מרגישה שאני באמת מחבבת אותו.
אמ… נחזור לשנה שעברה – ידיד שלי נפטר נדרס למוות, הייתי בודדה אף אחד לא ממש הבין אותי. לא באתי לבית הספר כמעט חודש, הייתי בדיכאון עצום. הילדים מהבית ספר שלי לא הכירו אותו , אז הם לא יכלו לעזור לי להתמודד. עם כך הדרדרתי התחלתי להסתובב עם ילדים בני 14 שאני בת 12 מזל שהכרתי את הילדים האלה.
הילדים האלה הם מכירים אותי מגיל 0, ההורים שלנו מכירים ואנחנו יודעים הכל ממש הכל אחד על השני.
אז ידעתי שהם גם בדיכאון, הוא היה חבר משותף שלנו.
כל החברות מבת-ים,אשקלון, רמת גן הכרנו בגלל הילד הזה.
אז הלכתי לילדים האלה שאני מכירה מגיל 0, ברור שעם חברות והם עישנו. אז…. התחלתי לעשן אבל לאט לאט הפסקתי והייתי נקייה.
חזרה להווה (כיתה ז')
כיתה ז' היה לי קשה מאוד גם הלכתי לבית ספר שמתמחה בכדוריד אז יש לי אימונים אחרי הבית ספר ואחר הצהריים, יש לנו הרבה מבחנים, אני לא מבינה את החומר, והבית ספר מאוד רחוק כל יום אני לוקחת או אוטובוס או מונית, אז התחלתי לקבל עצבים ממש עצבים לא היה לי כוח ולא חשק לכלום אף אחד לא עזר לי היו ימים שלא דיברתי שלא צחקתי שהייתי בעולם משלי.
אז חזרתי שוב לאט לאט גילו אותי אבל הכחשתי הכל , ניקול ידעה סיפרתי לה וששאלו אותה אז היא הכחישה.
יום אחד גיליתי שאופק גם מעשן אז ירדתי איתו ועישנו, הוא נשבע לי שהוא לא יספר. בטחתי בו.
אחרי איזה יום אחד, אחרי הלימודים אני ניקול אופק, יוסי ותמר הלכנו לבית של תמר.
פה ושם צחוקים בלאגנים, מלחמת כריות ואז כולם התפרקו על מיטה אחת.
אני ואופק היינו אחד ליד השני.
כמו שאמרתי חיבבתי את אופק, כנראה שהוא גם חיבב אותי.
הסתכלנו אחד על השני וזה קרה התנשקנו.( תמר יוסי וניקול לא ראו) לא צרפתית כי,לא הייתי בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון. צדקתי באמת לא עשיתי את הדבר הנכון. ביקשתי מאופק לא לספר והוא נשבע גם על זה.
למחרת בבית ספר כמעט כל השכבה באה אלי ושאלה אותי התנשקת עם אופק? התנשקת עם אופק? התנשקת עם אופק?תגידי את מעשנת? תגידי את מעשנת? תגידי את מעשנת?
לא. לא. לא. לא. לא. לא.
קיבלתי שוק מה זה שוק הוא סיפר הוא היחיד שידע הוא סיפר אני לא מאמינה!!!
באתי אליו בשיא העצבים שלי תפסתי אות בגרון ואמרתי: "תקשיב לי טוב יחתיכת הומו, עוד פעם אחת אתה מתקרב אלי אני תולשת לך תביצים מובן ?" הרפתי את היד מהגרון שלו והלכתי עצבנים לכיתה.
אחרי היום החרא הזה אני נכנסת לפייסבוק ומקבלת הודעה מאופק " מה קרה? מה עשיתי?"
אני: " תקשיב לי טוב עכשיו, אני לא באתי לשחק איתך משחקים אני בטחתי בך שתסתום תפה, לא אבל אתה חשוב לך לצאת גבר נכון?!! אז בוא ואני יגיד לך עכשיו אתה לא גבר, אתה ילד קטן שלא יודע לסתום את הפה! ואל תענה ואל תפנה אלי,אני איתך גמרתי אתה יכול לקחת את מה שיש לך להגיד ולזרוק לפח. אני לא רוצה לשמוע תירוצים. ואני יודעת שאמרתה למה? כי אמרו לי שאתה שאלתי ילד ילד ואמרו לי שזה אתה, וחוץ מזה רק אתה ידעת שהתנשקנו, אז אל תתקרב אלי יותר בחיים שלך!!"
שבוע, שבוע סבלתי את המבטים שלו כל יום בבית ספר !!!!
בינתיים שסבלתי את המבטים שלו אז התחברתי לילד מהכיתה שלי ריף,יש לו אח תאום בשם רוי( מידע להמשך הסיפור)אבל ריף יותר חתיך,טוב לא אני התחברתי אלא ניקול, ניקול מצאה לה ידיד נפש חדש, ואני מצאתי אותו רק בתור ידיד.
אחרי כמה זמן שבועיים-שלוש ניקול באה ואומרת לי "אני מתאהבת בו"
אני: "במי?"
ניקול: "בריף"
אני: "את בטוחה?"
ניקול: "מה זאת אומרת?"
אני: " כי את יודעת שאם תהיו חברים ואז תיפרדו זה לא יחזור להיות כמו שהיה…"
ניקול: "אני יודעת וחשבתי על זה, בגלל זה אני רוצה התייעצות איתך. אני לא ממש אוהבת אותו אני מתחילה לחבב אותו אבל לא יודעת…."
אני: " תקשיבי את עכשיו מחבבת אותו, אל תחשבי בכלל להיות חברה שלו אם רק את מחבבת אותו שתהיי מאוהבת תחשבי על זה "
ניקול : "טוב."
אחרי חמישה ימים ניקול וריף התחילו להתרחק, ריף נהיה בשבילי ידיד ממש טוב.
אני: " ניקול?"
ניקול: "אההה?"
אני: " למה את לא ממש כבר מדברת איתו"
ניקול: " עם מי?"
אני: " עם ריף עם מי עוד ?!"
ניקול: "אההה לא יודעת ולאט לאט באמת כבר יורד לי ממנו"
אני: " את בטוחה?"
ניקול: " כן"
אני: "ומה הוא כבר לא ידיד נפש שלך או משהו כזה?"
ניקול: " לא,הוא ידיד"
אחרי חודש אני וריף ממש ממש התחברנו , לא האמנתי שאני התחבר איתו מבטיחה שהוא אחלה ידיד (:
ניקול וריף כבר בקושי מדברים אבל יש לה כבר מישהו, כאילו מישהו בלב .
ואני מקווה שזה יחזיק מעמד.
באה ילדה חדשה לכיתה!
ליאור הילדה הזאת היא משוגעת , אבל אני מתה עליה על הרגע הראשון התחברתי איתה וזה לא קרה לי עם אף אחת!
בואנה היא מכירה את כל חולון! היא מהממת היא מדגמנת יש לה יופי כובש מבטיחה.
לפעמים יש לה קטעים של בן שזה הורג אותי.
היא ילדה מצחיקה ברמות, היא יוצאת למועדונים, אבל היא ילדה טובה לא שותה ולא מעשנת!
אוקיי הגיע פורים ואוווו כל הכיתה נוסעת 3 ימים לאילת איזה כיף-טוב נו כמעט כל הכיתה-.
ניקול עשתה לי קטע מסריח בחדרים,היא אמרה שהיא איתי ועם ליאור בחדרים
אבל בסוף היא הלכה עם שובל נוי ולינוי- גועל קטנה שלי, בסדר לא נורא.וגם ליאור בסוף לא באה.
הייתי בחדר עם הדס ושיר, שיר נשית ברמות והיא כזאת ביישנית היא פשוט ליידי.
הדס אני לא יודעת מה היא,לא מתחברת.
אוקי אנחנו באילת לילה ראשון- אמרתי שאני לא הולכת לישון.
אבל ב-11:36 כבר ישנתי. חחחח מה אני יעשה אני אוהבת לישון.
קמתי מוקדם 9 אזזז היה לי רעיון, ישר התקשרתי למנו (שם המשפחה של הידיד הכי טוב שלי, לא סיפרתי עליו כי אין מה לספר הוא ידיד טוב שעוזר בהכול)
מנו: "הלו?" ענה לי בקול של פדופיל כי הוא עייף.
אני: " סבבה קמת תפתח לי את הדלת אני נכנסת הבנים ישנים?"
מנו: "כן תזהרי אם את מורחת עלי משהו."
אני: " לא עלייך אל תדאג על כל השאר (; "
ניתוק
סבבה לקחתי אודם, ירדתי לחדר של מנו הוא ישן עם שיאל לירון דויד ועומר.
התחלתי לקשקש עליהם, עשיתי להם שפם מרחתי אותם באודם, חיכיתי עד שהם יתעוררו טוב לא דיברתי חיכיתי עד שהם יכנסו לאמבטיה ויראו את הפנים שלהם…
עומר קם כולו עם הבוקסר הלבן שלו והדבר ה15 ס"מ שיש לו שם , נכנס לאמבטיה ואז צורח חחחחחחחחח
זה היה מצחיק… פתאום כולם נכנסו לאמבטיה מהר וצרחו ואני ומנו יושבים צוחקים.
ראיתי אותם בבוקסר, יש להם תחת חמוד.
טוב הם התחילו לרדוף אחרי ואני כולי בכיף שלי, חושבת,עשיתי את שלי באילת.
אוקי חדר אוכל,אימונים,משחקים ואז הגיע הערב היינו צריכים לצאת לטיילת
הדס התלבשה והתקלחה ראשונה ויצאה לבנות האחרות
שיר התקלחה ראשונה אז בינתיים התקשרתי למנו להגיד לו שהם יהיו מוכנים שיעלו אלינו.
שיר סיימה להתקלח ואני נכנסתי לקח לי 15 דקות.
יצאתי, שיר נכנסה אחרי מהר לשירותים וסגרה תדלת.
אוקי הבנים באו דפקו בדלת, שיר הייתה בשירותים ואני הייתי עם מגבת כי בדיוק יצאתי ממקלחת.
פתחתי את הדלת למנו וריף והם הסתכלו עלי ושאלו " רגע את ערומה מתחת?"
אני: "כן אני ערומה, שיר בשירותים ואני לא יכולה להתלבש, נו תכנסו אל תעצבנו אותי."
הם נכנסו עם הריח הטוב שלהם שמילא לי את כל החדר.
בנתיים שמתי תחתונים בלי להוריד את המגבת.
שיר סוף סוף יצאה מהשירותים נכנסתי התלבשתי ( רגיל- לא עם הבגדים של היציאה).
יצאתי ואמרתי : "יעלה עכשיו פן"
שיר: " יעלה ועכשיו מחליק"
ריף: "דיאנה תעשי גם לי פן"
אני: "חחחחח טוב בוא" התיישבתי לידו והתחלתי לעצב לו את השיער יאוו איזה חתיך אמאאא!!!!
ואז דפקו בדלת כנראה זה ושייאל
מנו פתח : " מה איפה לירון?"
שייאל: " בחדר,מנו אני לא מוצא את הכרטיס אני לא יכול לנעול"
מנו: 'ריף אני יורד, שנייה אני עולה"
ריף: " טוב" צעק לעבר הצד השני של החדר.
שאני הייתי מרוכזת לעשות לעצמי פן
ריף התחיל לדגדג אותי, הנחתי את הפן בצד והתחלתי לדגדג אותו גם, נפלנו על המיטה הוא היה מעלי והחזיק לי את הידיים. נתתי לו למקום הוא התפתל מכאבים ואז עליתי עליו והחזקת לו את הידיים.
אני: " נו נכנע?"
ריף: "כן"
מנו שייאל ולירון סוף סוף עלו אני בינתיים התלבשתי בשירותים.
אחרי שתי דקות יצאתי וריף בחן אותי מלמטה עד למעלה
אני: "רוצה לצלם אותי וזהו, כמה אפשר להתסכל עלי?!"
הלכתי לכיוון השולחן הוצאתי את הבושם שלי ה"לקוסט- לגעת בורוד" שמות הזויים !
טוב יצאנו כולנו לטיילת צחוקים והכול היה כיף חזרנו למלון עלינו לחדר ונרדמנו.
קמתי בבוקר ועשיתי לבנים השקמה, אחרי ההשקמה היינו בחדר אוכל והלכנו לאימונים.
ואז היה לנו זמן בין אימון לאימון להיות עם הבנים,
הבנים עלו אלינו לחדר, הדס הלכה להסתובב, לי ולשיר לא היה מה לעשות.
בינתיים ריף מנו שייאל ולירון עלו אלינו לחדר.
שיחקנו אמת וחובה לא עשינו שום משימה.היה כיף היה מצחיק התחלנו מלחמת כריות.
אחר כך הם הלכו לארוז הגיע הזמן הביתה ארזנו את המזוודות ועלינו לדרך חזרה הביתה.
ישבתי עם שובל בסוף,הבטחתי לה.
וכיתות ח' היו גם בסוף, לאט לאט התחלתי להירדם הייתה עצירה (נסענו באוטובוס)
קמתי ואחד מכיתה ח' אומר לי, בואנה אי אפשר להעיר אותך מה זה?!
מה להעיר, למה ניסיתה?
סתם ניסיתי אי אפשר להעיר אותך אני נותן לך מכות כאפות את לא קמה.
מה אתה רוצה אני עייפה.
טוב חזרנו לחולון כל אחד לביתו הגיע מחר,
ויאלה ללימודים…


תגובות (1)

יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה

21/07/2013 13:14
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך