sapir13
"אנחנו הדמעות. אנחנו שבירים ועדינים כמוהם, אנחנו נופלים אט אט אל האדמה. בלי יכולת לקום, בלי יכולת לזוז. אנשים ברחוב דורכים עלינו, בלי בושה. את. את רק עוד אחת בין כולם שעוברים שם, זאת שאנחנו מצפים ממנה ליותר, אבל את לא רואה אותנו, את רק ממשיכה לדרוך עלינו כמו כולם."

טיפה ברחוב

sapir13 20/04/2014 516 צפיות 4 תגובות
"אנחנו הדמעות. אנחנו שבירים ועדינים כמוהם, אנחנו נופלים אט אט אל האדמה. בלי יכולת לקום, בלי יכולת לזוז. אנשים ברחוב דורכים עלינו, בלי בושה. את. את רק עוד אחת בין כולם שעוברים שם, זאת שאנחנו מצפים ממנה ליותר, אבל את לא רואה אותנו, את רק ממשיכה לדרוך עלינו כמו כולם."

אני מצטערת, בסדר, אני מודה שיש כמה דברים שאמרתי, ואולי לא הייתי צריכה. אני אדם מבולבל, אני מודה.
אולי זאת הילדה הקטנה שבי שמדברת עכשיו, אולי היא זוכרת אותך כאדם טוב.
תמיד רציתי להוכיח לך כמה אני טובה, כמה אני כן יכולה להדביק את הקצב של כולם, שאני כן חכמה, אבל לא משנה מה עשיתי, אני תמיד נשארת אותה ילדה קטנה.

תיתן לדמעות שלך להשתחרר,
תתגאה בהם,
תראה לכולם שאתה בניגוד אליהם יודע לבכות,
תוכיח שדמעות הן רק דמעות,
שאתה יכול להיות חזק גם איתן,
שהן לא מחלישות אותך,
שהן לא שוברות אותך,
תיתן לדמעות שלך להשתחרר,
תבכה, כי אין דרך אחרת לעבור את זה.

את לא הערכת אותי נכון, ואולי בגלל זה יש בינינו חילוקי דעות. את אף פעם לא הראת לי בצורה האמיתית כמה את אוהבת אותי, ואולי בגלל זה אני לא מאמינה לך.
אני לא רוצה להיות לבד. אני לא רוצה להיות הילדה הקטנה והמפוחדת הזאת שהייתי.
אני רק רוצה להתגבר על הכל ולהמשיך הלאה. אבל איך אני אוכל לעשות זאת כשאת מונעת זאת ממני? איך?
כל חיי אני חיה בהרגשה הזאת שכולם יודעים מה עובר עליי, שכולם שומעים את הצרחות והבכי. בסופו של דבר כולם יודעים, ואלו רק אנחנו שצריכות להתמודד עם זה. לך לא אכפת.

פתאום לא כואב לך?
פתאום זה לא קשה?
תבכי, כי זה מה שמגיע לך.
תבכי.

כמו טיפה עלובה אני מרגישה. כאילו את נהנית לצפות בי בוכה.

אני מצטערת, בסדר. אני מודה שיש דברים שאמרתי, אבל אני לא מצטערת עליהם, אני מצטערת בשבילך, על כמה רעה היית כלפנו.
עכשיו אני רק אאחל לך לשוב הביתה בשלום.

אם נגמרו לך הדמעות את יכולה לקחת את שלי,
אם את לא מצליחה לצרוח את יכולה לקחת את קולי,
כמו בובה על חוטים אני נעה, מכאן לכאן, מפה לשם,
ואת השולטת בחוטים כולם.


תגובות (4)

וואו. השארת אותי בסוג של הלם כזה. ממש אהבתי את הסיפור הזה.
מדרגת 5. (כי אין מה לעשות. כל הסיפורים שלך מדהימים והם דורשים את הדירוג הזה.)

20/04/2014 09:36

הכל בסדר?, זה אמיתי? אם מותר לי לשאול

20/04/2014 09:36

את שוברת אותי עם הכתיבה שלך.

20/04/2014 09:39

וואו זה שיר כל כך יפה…באמת אני מאד אהבתי אותו.
והבית האחרון…זה מתאר בצורה מושלמת את הנתינה שבאהבה.צד אחד מוכן להקריב את עצמו בשביל הצד השני…עשית את זה כל כך מושלם.
מדרג 5 ^^

21/04/2014 19:45
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך