כדורים פסיכאטרים

האמת..התרגלתי אלהם,הם חלק ממני,המחשבה להפסיק נמצאת אי שם במוחי,יש לה את הפינה שלה,אבל המחשבה הזאת לא מנכרת בי,הייתי במצב מפחיד מצב של חוסר יכולת לקום מהמיטה החרדות השתלטו על נפשי והכניעו אותה לחלוטין וכתוצאה מכך גם את גופי,שנים שסרבתי שנים שנלחמתי בתוקף ועוז לא לקחת אותם,אני חזק אני מתמודד אבל שיש לך אישה וילדה הסיפור כבר שונה כי זה משליך עלהן בתקופת השיא שבה במשך חודש וחצי לא קמתי מהמיטה ולא יצאתי מהבית,אשתי שתחיה היתה בהריון מתקדם,הריון לא פשוט מכל הבחינות בעיקר מבחינה נפשית לתמוך בבעלך לשרת אותו בזמן שאת בעצמך זקוקה לתמיכה עזרה ועידוד שאת כמעט ולא מקבלת כי בעלך אמנם לא בהריון אבל הוא בקריסה נפשית אז כן התחלתי לפני שנתיים כמעט סרנדה ואני לא מצטער על זה לרגע למה לסבול?למה לגרום סבל לאחרים? אני בהחלט מעוניין בעתיד להפסיק את הכדורים אבל זה לא משגע אותי כמו לפני שלקחתי,השד בכלל לא שד והוא לא נורא בכלל