כואב לי הלב.

כואב לי הלב.
פיזית.
הוא כואב.
המחשבות נודדות רק לשנייה והוא כואב.
כואב לי על החטופים.
שאלוהים יודע מה עובר עליהם עכשיו.
נערים צעירים.
שנמצאים בידי מרצחים.
האם הם בכלל חיים?
והלוואי שכן.
הלוואי שיהיו חזקים.
כואב לי הלב על המשפחות.
ביום בהיר, בלי שום הכנה.
להיזרק לתוך סרט רע.
לא לדעת מה קורה איתם.
לחשוב על הגרוע מכל.
לנסות לא לחשוב.
כי יש פשוט חוסר ידיעה.
כואב לי עלינו.
על עם ישראל.
כי מה כבר ביקשנו?
לחיות בשקט?
לכל עם יש מדינה.
גדול -קטנה- אך מדינה.
המדינה שלנו היא פצפונת.
וגם אליה חזרנו אחרי שנים ארוכות של קשיים.
לנו יש אחת.
וצריך לשמור עליה.
כואב לי הלב.
ופתאום הוא מתרחב.
כי אני פשוט אוהבת אותנו.
את המדינה.
האזרחים.
החיילים.
החיילים המדהימים שלנו.
שפשוט ה' ישמור עליהם.
על כולם.
ועלינו.