כלום ושום דבר לא מפסיק להיות משנה

כשנמצא תרופה גם לטיפשות האנושית אולי נוכל גם לברר מאין היא הגיעה,
אך אין זה משנה כי נרפא הדבר.
וכשנמצא תרופה לעצב כבר לא תהיה מוזיקה
ואם נמצא תרופה לאכזבה כבר לא יהיו שירים
ואם נמצא שיקוי אהבה כבר לא יהיו ספרים
שגם ככה יכחדו עוד כמה שנים ויוחלפו עם מסכים מסרטנים.
ואז נעשה כימותרפיה, נכרות שד ונעביר בתורשה לילדים.
ואז הנכדים יפחדו וירד להם הפרופיל.
גם הסטרס יודע להרוג יפה מאוד, אפילו יותר מכל הגידולים.
ואם יתנו לטבע הלא נגוע-אנושית לרפא את זה לבד
אולי אז נראה מה למוות יש להציע לנו
ונבחר במוות הרצוי לנו, כל אחד בהתאם לדרישותיו
ונבחר גוף חדש לפתות בו את האבא החדש
הוא ישוויץ בכנפיו ואשוויץ בשדיי
ויהיו לנו ילדים בלי מחלה תורשתית, הלוואי.