לכתוב שירים

יש לי עט מיוחד, הוא יכול לכתוב מה שאני אומר לו.
אני מדבר על הכאבים שלי והוא כותב אותם על הדף.
הוא כמו הפסיכולוג שלי, תמיד מוצא מה לכתוב, מה שאני מרגיש לנכון.
יום אחד כשקמתי מהמיטה , שמתי לב שהוא נאבד.
חיפשתי אותו בכל הבית, בחדר, באמבטיה, בשירותים ואפילו בחדר הכביסה.
לא מצאתי אותו.
כשיצאתי החוצה, נתקלתי בו.
הוא היה מתחת לשיח תותים.
כשהסתכלתי על התות היה לי חשק מאוד עז לגעת בו, לחוש אותו וגם לאכול אותו.
כך עשיתי, והדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בביתי. מישהו נוגע בי וכותב איתי. הבנתי שאני הפכתי לעט של עצמי. עכשיו זה תורי למצוא חרוזים ולהמשיך לכתוב שירים.