ללא כותרת

איש זקן
יושב על פינת מדרכה
זקן מופרע, ובגדים אחרים. לא שייך לסביבה
פעם בזמן הוא קפא. פעם בזמן הוא חי
מאז ראשו ונפשו נשארה אחור.
גופו שחוח, ליבו לאה, ומחשבותיו נוגות.
עיניו כבר לא מעוניינות לראות את ההווה. אין לו מה להציע.
והעבר כואב מכדי לזכור.
מכונית עוברת משמיעה קולות של עתיד.
הוא מתבונן בירח. לוחש לרוח.
משונה
אנשים מתרחקים ממנו כבר, כאילו הוא מזכיר להם את קיצם המתקרב.
עיניו חדות. לא מניחות.
כואבות
פנס מאיר רחוק ממנו. והוא ממולל בידיו עלה יבש.
מחכה.
לסוף.