למה אני?פרק 1
די כבר לאמלל לי את החיים אמרתי לה בעיינים אדומות מבכי..את לא מבינה שאין לי טעם לחיים ככה?מולי ישבה אישה עם שיער קצר ומשקפיים ואמרה:רק כך הוא ילמד להסתדר הוא כבר ילד בן 11 וכול כך קשור לבית זה לא הגיוני רק אם לשכת הרווחה תשלח אותו לפנימיה הוא ילמד את החיים..וחוץ מזה שזה ממש לא עיינינך הורי חתמו על כך…
כי איימתם עליהם צעקתי בבכי מה את חושבת שאם לא הייתם מאיימים להוציא צו מבית המשפט הם היו מוותרים כל כך בקלות?יצאתי מהחדר המדקא הזה וחשבתי למה?למה הדבר הזה קורה דווקא לי?למה אין דבר שביכולתי לעשות כדי לשנות את המצב?ולמה כול דבר בחיים האלה הוא כל כך נוראי?כנראה שאין תקווה חשבתי בליבי חלשים מפסידים אמרתי אני יודעת שכולם יגידו שזה לא סוף העולם כי זאת רק פניימיה הוא יחזור הביתה כל שבועים לשישי שבת אבל זה לא עודד אותי והחלטתי שאם הוא הולך אני הולכת איתו ונכנסתי בחזרה אל חדרה של העובדת הסוציאלית אם השיער הקצר והמשקפיים…
תגובות (1)
שבת שלום ו-תמשיכייי!
♥♥♥לין