The Lady Of Sorrow
מצטערת על הנאום הארוך , תמיד קבלו את האחר, שדרו אהבה כלפי האנשים שחשובים לכם, תעשו מה שעושה לכם טוב כל עוד זה לא פוגע באחרים. תדאגו שכשתגיע שעתכם והחיים יהבהבו לכם מול העינים, הם יהיו שווים צפייה. - עריכה: תודה לכולם על התמיכה בתגובות, מודה שהכתיבה די רעועה כי כתבתי את הכל ברבע שעה ולא עברתי על הכל שנית. שוב תודה על התמיכה ואל תפסיקו להיות עצמכם.

למה כדאי לכם לרדת ל3 יח"ל במתמטיקה

The Lady Of Sorrow 04/09/2016 2359 צפיות 8 תגובות
מצטערת על הנאום הארוך , תמיד קבלו את האחר, שדרו אהבה כלפי האנשים שחשובים לכם, תעשו מה שעושה לכם טוב כל עוד זה לא פוגע באחרים. תדאגו שכשתגיע שעתכם והחיים יהבהבו לכם מול העינים, הם יהיו שווים צפייה. - עריכה: תודה לכולם על התמיכה בתגובות, מודה שהכתיבה די רעועה כי כתבתי את הכל ברבע שעה ולא עברתי על הכל שנית. שוב תודה על התמיכה ואל תפסיקו להיות עצמכם.

בחברה שבה מתמטיקה נחשב מקצוע מוביל, להיות בפחות מ5 יח"ל זהו פגם.
אתה מקוטלג ככשלון,אדם עצלן שלא רוצה לנסות או סתם ילד שלא רוצה למצות את ה"פוטנציאל" שלו. אני נלחמתי כדי לעלות ל4 יח"ל, מתמטיקה מעולם לא הייתה המקצוע שלי ותמיד התקשיתי בה. בבית הספר היסודי היא הייתה השמונים היחיד בתעודה מבין כל המאות שלי. בחטיבת הביניים התקבלתי לכיתת מופת שרצה בחומר, התקשיתי לעמוד בקצב והציונים שלי במתמטיקה צנחו לשישים ומטה. אפשר כבר לנחש שהמצב לא השתפר בשנה שלאחר מכן, ולא בשנה האחרונה שלי בחטיבת הביניים. המורה כל כך התייאשה ממני, שבשלב מסויים הציעה לי ללמוד בנפרד מן הכיתה בעזרת דפי עבודה חומר של 3 יח"ל, בזמן ששאר הכיתה לומדת חומר של 5 יח"ל. כלומר, היא רצתה שאשב בצד, עם אוזניות, ואכין דפי עבודה לבדי, בזמן שהיא מלמדת את שאר הכיתה כרגיל ומתנערת מכל אחריות עבורי. במקום לנסות ולהעלות אותי לרמה של הכיתה, במקום לעשות את מיטב מאמציה כדי לדאוג שאשתפר, היא החליטה לוותר עלי. ושלא תגידו שלא ניסיתי בעצמי, את כל כיתה ח' העברתי בהחלפת מורים פרטיים שעלו כסף רב להוריי אך לא נראה שעזרו לי במיוחד. החלטתי לוותר ולהסכים להצעה, הרגשתי שמתמטיקה מתחילה להשפיע על הבריאות הנפשית שלי ושהדבר הנכון עבורי יהיה לוותר. תחילה הכל היה נראה בסדר, הייתי יושבת בקצה הכיתה, לבד ,עם דפי העבודה שלי, סוף-סוף מצליחה לפתור משהו, ואז הגיע השלב בו היינו צריכים לבחור את המגמות. נודעתי שתלמידים ברמת 3 יח"ל לא יכולים לבחור במגמת מדעי המחשב. אני אדם טכנולוגי בטבעי, מאז ומתמיד למדתי שפות תכנות וטכנולוגיה, מאוד רציתי ללמוד במגמה הזו לכן הכרזתי במלחמה על מתמטיקה שנית. מצאנו מורה פרטית שמתמחה בלהשלים פערים במתמטיקה (שלא הייתה זולה במיוחד) והודעתי למורה שאני חוזרת ללמוד עם שאר הכיתה. לאט לאט התחלתי להשלים פערים והמצב נראה טוב, חשבתי שלבסוף, לאחר מאמצים כה רבים, הצלחתי להשלים את הפער ועכשיו אוכל ללמוד כמו כולם. המבחן המסכם של שנת הלימודים הוכיח אחרת. הייתי בטוחה שאני יודעת את החומר בצורה הטובה ביותר, למדתי כמה שיכולתי. ביום שלפני המבחן, היום בו תכננתי לחזור על כל החומר פעם נוספת- נשברתי. הלחץ והפחד מכשלון גברו עלי ומצאתי את עצמי בהתקף חרדה שנמשך מספר שעות. את המבחן ביום למחרת לא הצלחתי לעשות כהוגן, והציון שקיבלתי היה נכשל. לא הצלחתי לעלות ל-4 יח"ל, כלומר- לא אוכל ללמוד מדעי המחשב. זה הרס אותי סופית, אך לא אמרתי חדל, החלטתי ללכת לקורס קיץ בבית הספר שנמשך כשבועיים במטרה להעלות תלמידי 3 יח"ל ל-4 יח"ל.
הקורס נמשך כ-4 שעות בבוקר, וכמות השיעורים שניתנה הספיקה ל-4 שעות נוספות של תרגול. לאחר שבועיים אינטנסיביים מרובי משברים והתקפי חרדה שבהם הרגשתי שאני גוססת מבפנים, עברתי את המבחן בסוף הקורס בנס, והצלחתי לעלות ל-4 יח"ל, הצלחתי להכנס למגמה שכל כך רציתי ללמוד בה. שוב מצאתי את עצמי במחשבה שניצחתי, הצלחתי להתגבר על הקושי וכעת אוכל ללמוד כמו תלמידה רגילה. בכיתה י' הבנתי את כל חומר הלימוד, תמיד עשיתי את שיעורי הבית, למדתי למבחנים, עשיתי את המיטב שלי, אבל כנראה שהמיטב שלי לא היה מספיק, כי המשכתי להכשל במחנים אחד אחרי השני.
" את עצלנית ולא מנסה מספיק" זה מה שאנשים סביבי שידרו לי. אבל הם לא ידעו כמה ניסיתי, וכמה השקעתי, ולא ראיתי תוצאות. זה הרס אותי נפשית , לבסוף בנס, הצלחתי לקבל 65 במבחן אחד, המבחן שעזר לי להשאר ב-4 יח"ל גם בכיתה י"א שאליה עליתי השנה.
מתמטיקה השפיעה לי על הבריאות, אין ספק, היא ערערה את הנפש שלי וגרמה לי לחרדות רבות. פחדתי להכשל, פחדתי להיות כשלון, שלא יצא ממני כלום בעתיד, הרסתי את הבריאות שלי בשביל מספרים ונוסחאות. השנה החלטתי שזהו. אני יורדת ל3 יח"ל מבחירה. המחשבה ישבה לי בראש כל חופשת הקיץ, אך רק בגדר חלום פרוע. אתמול בן דודי נפטר, הוא היה בן 21 בלבד, לא הספיק כלום בחייו, והם נקטעו. קיבלתי החלטה להרים ידיים לאחר קרב ממושך במקצוע הארור הזה. לא לבזבז את הזמן היקר שלי, הזמן שאיני יודעת כמה ממנו באמת יש לי, על חרדות ופחד. לא לבזבז עוד שנתיים מהחיים שלי על תרגול בלתי פוסק של מספרים שמלווה בפחד מוות משגיאות וטעויות. למזלי הרב אוכל להמשיך ללמוד מדעי המחשב. הציון השנתי שלי במדעי המחשב היה 98, במתמטיקה הציון היה 55. מדעי המחשב למדתי בכיף, מתמטיקה למדתי חדורת פחד. מחר אודיע להוריי על החלטתי, ואלך לדבר עם האיש האחראי לכך שארד ל3 יח"ל. בתקווה גדולה יתנו לי לרדת ולהתחיל ללמוד בכיתה החדשה עוד השבוע.
החיים קצרים, אתם לא יודעים מתי הם יכולים להסתיים, אל תבזבזו אותם בעשיית דברים שגורמים לכם צער.


תגובות (8)

זה כל כך עצוב שזה מה שעברת.. אני מקווה שהכל יסתדר והכי חשוב שתהיי מאושרת! אני בעצמי שונאת מתמטיקה.

04/09/2016 20:34

אף פעם לא הצלחתי להבין מתמטיקה… אני יודעת שאם אני אשתדל יותר יכול להיות שאני אצליח, אבל זה כל כך קשה ואנשים לא מעריכים את המאמץ ממילא, אז בשביל מה? בשביל עצמי? לא, מתמטיקה לא חשוב לי מספיק כדי שאלמד כמו הבנות בכיתה, בשיגעון וטירוף.
אני מבינה אותך לגמרי. תעשי מה שנחוץ לך וטוב לך, אל תהרסי לעצמך את החיים בגלל דברים כאלה (ולא משנה כמה אנשים אומרים "מתמטיקה יעזור לך בחיים לדברים אחרים שתרצי" לפעמים זה פשוט לא שווה את זה)

04/09/2016 20:46

את לא לבד בזה. מתמטיקה היא הדבר היחיד שגם אם אשבור את הראש ואשקיע, לא אצליח.
גם בסוף באמת תצאי עם שלוש יחידות, שלא תחשבי חלילה שאת כישלון. את צריכה להיות גאה בעצמך שאת מצליחה בכל שאר המקצועות, או אפילו רק על ההשקעה שלך, זה לא מובן מאליו.
האמת שככה זה בחיים, בדבר אחד אתה מצליח, בדבר אחר לא, וזה בסדר גמור.
אני באמת ממש מעריכה אותך על כל הקשיים שעברת ועל ההחלטה שלך, מי כמוני יודעת כמה זה קשה.
בהצלחה, מקסימה ❤.

04/09/2016 20:52

קודם כל, אני משתתפת בצערך על אבדן בן הדוד.

בקשר למה שכתבת, אין אדם שיסכים איתך יותר ממני. מתמטיקה הפכה להיות הדבר הכי חשוב עלי אדמות, וכל מי שלא מתחבר למקצוע מבחינת מערכת החינוך צריך להיות מנודה. כי מקצועות אחרים לא חשובים נכון? *ציניות גמורה*

בכול מקרה, אני כל כך שמחה בשבילך שהחלטת לעשות מה שטוב לך. מבחינתי מתמטיקה תמיד הייתה ותמיד תהיה השטן (וסליחה לכול האנשים שמתחברים למקצוע). אני מאחלת לך בהצלחה בכול אשר תרצי, ושלא תתני לדבר לעצור אותך! במיוחד לא למתמטיקה XD

04/09/2016 21:09

אני משתתפת בצערך על אבדן בן הדוד, שלא תדעי עוד צער.

לגבי מה שכתבת, אני כל כך שמחה שמישהו היה ישר עם עצמו מספיק בשביל לדעת מה טוב לו באמת ועשה את ההחלטה הנכונה לגבי המקצוע הזה. הסיפור שלי עם מתמטיקה זה סיפור אימה, ולמדתי לאהוב מתמטיקה דרך כדורי הרגעה, בכי, המון דפי משבצות תלושים ותסכול. רק כי לא הייתי אמיצה מספיק בשביל להבין שמה שטוב לי לא נמצא שם. עכשיו בכיתה י"ב אני אוהבת מתמטיקה, כי אני פשוט חייבת לאהוב, כי אם אני לא אעמיד פנים שאני אוהבת – אני אכשל. זה משהו פסיכולוגי שעבדתי עליו ולמדתי בדרך הקשה כיצד לעשות את זה. אבל אני באמת שמחה שלך היה שכל והבנת שזה בסדר לא להתאים את עצמך למערכת החינוך, כי הם רק חבורה של אנשים שקבעו שמתמטיקה זה המקצוע הכי חשוב וצריך להצטיין בו ב5 יחידות ולא פחות. זה שטויות, באמת. בסופו של דבר, גם תלמידי 3 יחידות מצליחים והם מאושרים לא פחות. בסופו של דבר, כשהתיכון ייגמר כל אחד ילך למסלול שהוא אוהב ויבחר את הנתיב הטוב עבורו. חבל לבזבז את השנים האלו על תסכולים ולחימה כנגד הקיר, כי כך זה מערכת החינוך – קיר.
אני סבלתי ממש, והכרחתי את עצמי לדעת מתמטיקה בצורה טובה. כי פחדתי להיות כישלון, לא רציתי לאכזב את ההורים שלי. לא רציתי להרגיש פחות טובה או חכמה, אבל את לא צריכה אישור של מספר יחידות לימוד בשביל להרגיש חכמה. למדתי את הלקח הזה מאוחר מידי, ציונים זה רק מספר שלא משקף כלום. אני שמחה שאת עושה את ההחלטה הזו, אני בטוחה שאת תצליחי! D:
אל תתני לדבר לעצור אותך, או לגרום לך להרגיש פחות חכמה או טובה, שום דבר לא שווה את זה.

04/09/2016 23:37

אני מבינה אותך ברמה מסויימת. אני אמנם לא כמוך, עם קשיים לחמש יחידות, אבל אמי בקשיים ל"ארבע". אני כרגע בכיתה ט. בכיתה ז הייתי בהקבצה א, שם הציונים שלי היו יחסית טובים. 80-90. בסוף השנה העבירו אותי למצויינות. לא שאלו אותי אפילו. שנה אחרי זה, בכיתה ח, התחלתי ללמוד במצויינות. לא הצלחתי להבין את החומר בכלל.הציון הכי גבוה שלי נהפך מ-100 ל-65, גג. איכשהו סיימתי את השנה במצויינות. לא משנה כמה ביקשתי, לא נתנו לי לרדת. השנה הזאתי התחילה, כיתה ט. הסבירו לי שאם אהיה בהקבצה א, לא אוכל להיות בחמש יחידות. רק בגלל זה נשברתי, והסכמתי. אני אפילו אעזר במתיק/מטיק, אם את יודעת מה זה. ואת יודעת למה אני עושה את זה? בדיוק כמוך, בגלל משהו שאני אוהבת. אני רוצה להיות וטרינרית,עבודה קשה בפני עצמה. בשבילה צריך חמש יחידות גם באנגלית, גם במתמטיקה וגם בביולוגיה. כאילו שזה לא סיוט. ביולוגיה אני אפילו לא יודעת מה זה, ואנגלית.. אמנם הקריאה שלי בסדר, אבל אני אקרא מילים בצורה מוזרה, מילים מוכרות לי, ורק כשאשמע אותך אבין מה הן ומה פירושן. והכתיבה שלי.. עדיף לא לדבר על זה בכלל. אז בקיצור, אני מבינה אותך, ואני גאה בך על הצעד האמיץ שעשית. אני בחיים לא אוכל לעשות את זה, כי את לא תאבדי את מה שאת אוהבת בכך, אבל אני כן, וזה, הוא סיוטי. אז העולם שלנו הוא מקום אכזר, בו אנחנו צריכים להתמודד בלי אמצעים אמיתיים. יום טוב, ובהצלחה לך במקום יותר קל ויותר נעים.

05/09/2016 07:31

החגיגה הזו חייבת להיפסק!
אחרוג ממנהגי ואתייחס ישירות לתוכן, על אף שיש הרבה מאוד מה לשפר בכתיבה עצמה.
המתמטיקה היא החיים. חיים ללא מתמטיקה אינם חיים! יש צורך בחשיבה מתמטית בכל תחום שבו נדמה לכם שלא. באומנות, במוזיקה, בכתיבה!! בכל עבודה שהיא.
יש צורך להבין חישובים בתלוש המשכורת, יש הרבה חשבונאות בלקיחת משכנתא, כדאי לקחת מחשבון לסופר – לבדוק עד כמה ה'מבצעים' שווים.
טובי המתכנתים הם מתמטיקאים בהשכלתם. רק אח"כ למדו שפות תכנות.

אז לא כולם מוכשרים ברמת 5 יח"ל. זו לא סיבה לזרוק בכעס את לימודי המתמטיקה. זו סיבה טובה להשקיע יותר.

ממליץ (כנחתום על עיסתו) על הסיפור שכתבתי "על כתפי ענקים".

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

08/09/2016 01:50

    כתבתי את זה ממש במהירות ולא ככ עברתי על מה שכתבתי, מודה שהכתיבה דיי גרועה.
    אין שום חגיגה לכן אין שום דבר להפסיק. יש צורך במתמטיקה, ברור, מספרים מנהלים את העולם ואין מה לעשות בנוגע לזה. אני לא זורקת בכעס את לימודי המתמטיקה, פשוט מבינה שהגיעה העת להרים ידים כי הגיעו מים עד נפש.
    פרסמתי את ה"סיפור" הזה כי הרגשתי צורך לשתף באותו רגע אנשים במה שעובר עלי, ועל מדוע החלטתי על ההחלטה הזאת. מי יודע אולי מישהו יזדהה עם הסיפור וירגיש טוב יותר.
    אגב, שנאה זה דבר מאוד שלילי, ממליצה לעבוד על העניין.

    08/10/2016 13:36
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך