מה יש לי לומר לך: (חיי בסכנה)

24/11/2013 825 צפיות 2 תגובות

אז ככה הכל כ"כ קשה,מצפה שזה יעבור אבל כלום לא עובר,כאלו יש לי חלל ריק בבטן והוא רק הולך וגדל עם הזמן וכך יותר כואב והוא מגיע ללב ועוד רגע הוא מתפוצץ,
חשבתי ….שהכל יעבור הזמן יעשה את שלו אבל המצב רק מחמיר כ"כ קשה לא מובן לי העולם הזה למה אני חיה בשביל מה ואיך ,וגם שאני מנסה לחיות משהו עוצר אותי יש משהו ריק וכואב שצובט ולא משחרר ,
רציתי אבא …רציתי להצליח מצאתי את עצמי אבודה,מחפשת אהבה פתרון,
אבל אהבה לא מצאתי מאף איש,והכי גרוע לא מהמשפחה שלי,תמיד נהגו לצחוק ללעוג לעליב אותי,עברתי כ"כ הרבה מבפנים שכבר נשרפה לי חצי נשמה,אני יודעת …שיש אנשים שיעברו ועברו כפול ממני אבל כנראה אני האופי שלי חלש אני לא חזקה לא יכולה "אל תביאני לידי ניסיון"
אבא?מעולם לא היה לי…וגם לזה שלמעלה היה לי ויש לי ספקות,
אמא?מתוסכלת שמוציאה את כעסה עלי,נותנת לי הרגשה של חסרת ערך
כל יום איתה הוא כמו גיהנום צעקות ועוד צעקות שמפחידות אותי אני נשארת חסרת אונים בטחון,ועם זאת הוביל לי הדיבור המגמגם, מהפחד שהיא לא תצעק שוב תעליב אותי תכאיב לי,תאיים עלי,אני מבינה שהיה לה קשה,אבל זאת חובתה כאמא היא הייתה צריכה לדעת את זה לבד שהיא מביאה ילדים לעולם ולתת להם את צומת הלב הראויה לכך,והשובניסטיות שלה כלפי שהיא חושבת שנשים הן שפחות שצריכות לעשות הכל,ההפליה בין האחים,הכל כבד עלי שלפעמים אני אומרת הלוואי שהייתי נולדת למשפחה אחרת,או בכלל לא קיימת,
והאחים?כל אחד בשלו בבעיה שלו לא מוכנים לתקשר לעזור מאשימים אחד את השני ,מקללים רבי קנאה.!
הכעס עמוק בי ואיני יודעת לחיות או למות?!
אבא באמת ניסיתי להתגבר אבל זה גדול עלי חזק ממני…תמיד שאני בעליה חייבת להיות ירידה,וירידה קשה חנוקת דמעות,וכאב נפשי,זה התיקון שלי נכון אבל לא מגיע לי קצת יותר? להצליח יותר,להמריא גבוה אל חוסר סבל לשפיות,
שפיות כבר אין לי,ולא ניראלי שלאף אחד בעולם הזה יש שפיות או את המושג הזה,
אהבה?מהי בכלל האם היא קיימת עוד או שהיא אכולה אינטרסים לא ידעתי שאני אגיע למצב כזה אנשים רומסים אותי מדכאים אותי ואת העולם,
מה בקשתי קצת שקט?טוב?המראות הזוועתיות מהילדות לא עוזבות אותי
והכל אני שומרת בלב אין מי שישאל מה קרה את בסדר צריכה עזרה?
האם זה סוף חיי?האם יש עולם הבא?אני כותבת את המכתב הזה והדמעות לא רוצות להפסיק ,פני עייפו,הגוף חלש,נפש הרוסה,ואני יודעת שמחר בבוקר שוב אותו יום מדכא אימא צועקת עלי מורידה לי את המצב רוח את החשק להצליח , אילו היא הייתה אימא טובה יותר או חכמה יותר אני מאמינה שלא הייתי ככה.
אבא אני מרגישה לבד ממש לבד קשה לי רע לי לא טוב לי לא כיף לי בבית לא כיף לי עם המשפחה שלי מנסה לברוח אבל לא הולך הכל חייב להרס מעניהם הרעות של שטני עולם שוכני עפר,
אילו היה לי רובה הייתי יורה בעצמי כדור בראש לגמור את כל הרועה הזה.


תגובות (2)

ממש ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נשמע שעבר עלייך הרבה…….. לא הייתי במצב כזה אף פעם, אז אין לי כלכך מה להגיד לך….
אולי פסיכולוג?!!?
תישארי חזקה!!!!!!
תמצאי לך חברות טובות וחבר (אולי), ותשאבי מהם כוח!!!!
ואם את רוצה לדבר….
[email protected]

24/11/2013 23:13

ממש ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נשמע שעבר עלייך הרבה…….. לא הייתי במצב כזה אף פעם, אז אין לי כלכך מה להגיד לך….
אולי פסיכולוג?!!?
תישארי חזקה!!!!!!
תמצאי לך חברות טובות וחבר (אולי), ותשאבי מהם כוח!!!!
ואם את רוצה לדבר….
[email protected]

24/11/2013 23:13
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך