מה שהשארת מאחור

הכרנו.
הייתי ילדה קטנה ולא ידעתי מה צופן לנו העתיד, המשכתי לאהוב אותך ללא גבולות.
באותה תקופה חן אמרה לי שזאת טעות לפתוח בפניך את הדלת ללב,היא ידעה שאתה player משחק בלבבות..
לא האמנתי לה,האשמתי אותה בזה שהיא מתבססת על שמועות ושופטת אחרים מהר מדי. הגנתי עליך מכולם.
חשבתי שאצליח לשנות אותך ואת כל ההרגלים המטופשים,נאיבית שכמותי.
אח כמה מפגרת ותמימה הייתי.
אילולא אתה חיי לא היו נהרסים.
אחרי המקרה בין שנינו הספקתי לשכוח את עברי ולעזוב את הלימודים חצי שנה לפני סיום התואר.
אנשים היו בהלם,אף אחד לא הבין מה עבר עליי.. כולם התפלאו שתלמידה מצטיינת עוזבת הכל רגע לפני הסוף.
חשבו בטח שהעומס משפיע ואיני מסוגלת לעמוד בו,לצערי הוא לא היה הבעיה,אלא אתה והסיוטים שגרמת לי לחוות באמצע הלילה.
המשכתי להתעורר בצרחות ולשמוע את עצמי מתחננת לגאולה ברגעי האונס.
בנים הפסיקו להתעניין בי,אמרו שאני חולת נפש כי לא נתתי להם להתקרב וברחתי לפני שהספיקו לעשות משהו.
והנה עכשיו אני תקועה עם יצור קטן ומעצבן שמתהפך בעריסתו.
מסכן ותמים שנולד לאמא שלא יכולה להביט בו מבלי לרצות להרוג אותו.
הוא קיבל את העיניים שלך, הן מסתכלות עליי.. רודפות אותי פשוט ממררות את חיי.
אותן עיניים שהיפנטו אותי בהתחלה וצבען כחול כים דמעותיי.