מחיר ההצלחה (סיפור על וואן דיירקשן) – פרק 6

למחרת בבוקר התעוררתי לצלילי השיר 'Famous' של ביג טיים ראש.
שיר יפה, אני ממש אוהבת אותו.
צחצחתי שיניים,
לקחתי את השוקו מהמקרר,
לבשתי את החולצה שאתמול נתנה לי מעריצה שלומדת איתי בבי"ס,
לבשתי את המכנסיים שלי,
סידרתי את השיער,
התאפרתי,
בקיצור ,התארגנתי.
חיכיתי שלואי יהיה מוכן ובינתיים ישבתי לראות טלוויזיה.
זה התחיל כבוקר משעמם..
בוקר סטנדרטי, כמו של כולם.
כשהלכנו לבי"ס , לואי ייעץ לי איך לשמור על המעריצים.
כמה שהוא נשמע חופר ומייגע , והנושא חרוש,
זה ממש לא , לא יודעת איך להסביר אבל זה פשוט מסקרן אותי.
מאז שנכנסתי לבי"ס, הבוקר בכלל לא היה משעמם.
נכנסתי , וחשבתי שלאף אחד לא היה אכפת.
פתאום חבורה של ילדות מכיתה ח' הגיעו אליי וביקשו חתימה.
אחר כך הצטרפו גם כיתה ט'.
אחריהם כיתה ז'.
והאחרונים כיתה י'.
אחרי כמה דקות כשכולם התעוררו וראו אותי,
מצאתי את עצמי בורחת מקהל של מעריצים שרודף אחריי.
כולל בנים.
אבל גיליתי שהמעריצים לא היו רק שלי , אלא גם של לואי,
כי אחרי הופעה מדהימה כמו זאת שהייתה ,
אפילו אני הייתי רודפת אחריו.
ואני לא – אוהבת את וואן דיירקשן.
נכנסתי לחדר כלכלת בית ונעלתי את הדלת.
החלטנו לנסות למצוא בגדים שנשארו שם.
לבסוף מצאנו ג'קט שחור וצעיף ורוד-שחור.
צעקתי החוצה :"הנה הבגדים שלנו! בואו קחו!"
אני ולואי נכנסו מתחת לשולחן בזמן שהמעריצים דהרו לקחת את הבגדים.
כשאף אחד לא ראה חמקנו מהחדר ויצאנו למסדרון.
באו אליי 5 בנות שאמרו שהן המעריצות מס' 1 , משהו ששמעתי הרבה פעמים היום.
הן ביקשו חתימה שלי , אז למה לא ?
הן חיבקו אותי וצרחו "תודה".
לפתע הרגשתי נגיעה בכתפי.
הסתובבתי וראיתי את אמה.
אמה היא ילדה מכיתה ז', היא בלונדינית עם עיניים כחולות וגדולות והשיער שלה חלק וארוך.
יש לה אף קטנטן וחמוד, ואני אומרת לכם ,
היא פשוט מושלמת.
היא ילדה שקטה יחסית לשאר הילדות והיא ממש חמודה. אם הייתי בגיל שלה , אני בטוחה שהיינו חברות טובות.
היא סיפרה לי בקול הילדותי והחמוד שלה :" טיילור, נתנו לנו לעשות עבודה על בן אדם שנותן לך השראה. חשבתי על זה והחלטתי שאת ההשראה שלי"
הסמקתי ועניתי בחיבה :"וואו , זה מחמיא לי אמה, אבל זה שאני מפורסמת לא אומר שאני נותנת השראה"
היא אמרה לי :" קודם כל, את הצלחת להפוך למודל לחיקוי לאלפי נערים וילדים בתוך פחות מיומיים. דבר שני , את הצלחה גדולה ורואים בבירור שיש לך עתיד ורוד. דבר שלישי , אני לא בחרתי בך בגלל שעכשיו את מפורסמת, אני לא בחרתי בטיילור המפורסמת, בחרתי בטיילור הישנה, זאת שאני הכרתי והערצתי , ואני עדיין. תמיד הערצתי את הבטחון העצמי הגבוה שלך, את הדרך שבה את שמה פס על כולם, הכל הערצתי בך , תמיד רציתי להיות כמוך."
אמרתי :"וואו באמת ?"
צחקקתי
"למה לא סיפרת לי על זה ? הייתי נותנת לך עצות"
היא אמרה :"התביישתי לספר לך, חשבתי שתחשבי שאני מוזרה."
חייכתי ואמרתי לה :"אני דווקא מעריכה את זה שאנשים רוצים להיות כמוני, זה ממש מחמיא לי . אז פעם הבאה שתצטרכי משהו, אל תתביישי ממני".
היא שאלה :" אוקיי, אבל את יכולה להביא לי פרטים עלייך ? את יודעת כמו אילן יוחסין, תעודת זהות וכו'?"
חייכתי ואמרתי :"ברור, שום בעיה, אני אשלח".
היא צייצה בקולה החמוד:"תודה".
נתתי לה חיבוק קטן ומנחם , וחייכתי.
כל כך כיף לראות אותה מחייכת,
כי לילדה כזאת מושלמת,
יש גם חיוך מושלם.


תגובות (1)

איזה מושלם! תמשיכי

22/03/2013 07:31
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך