סיפור מציאותי

מציאות חדשה

06/07/2020 355 צפיות 6 תגובות
סיפור מציאותי

פרק חדש בחיים טוב? או רע? לכו תדעו

אני רק יודע שאני עם עיניים פקוחות שוכב על הרצפה עם כאבים בכל הגוף ולא מבין מאיפה אנשים הגיעו לביתי, לאט אני מתחדד בראיה מה שאני רואה הוא פרמדיק לפחות מה שאני מנחש שהוא הרי הוא עם מדי מדא פוקד על אנשים ואומר הכל יהיה בסדר ידידי אתה רק נחתה במשך 20 דקות ואני זוכר אחרת אני רק זוכר משחק מחשב משעמם אז איך הכל בסדר בדיוק. 4 שעות עברו מפה לשם כבר חקרו אותי כ3 רופאים והם הגיעו למסקנה אחת אני חולה ולנצח אשאר חולה מה זה אומר בדיוק לא ממש הבנתי , כעבור יומיים בבית החולים הצלחתי לברר מהאחות העייפה במשמרת הלילה שאני חולה בראש ואיך שהוא כולם החליטו שאני אדם מסכן נותר לי לצחוק כי איני מרגיש כך. יום חמישי היום שוחררתי הבית חזרתי לשחק במחשב את אותו המשחק כמובן ,משחק יריות מה כבר אני יכול לשחק מי לא אוהב לזרוק רימונים על אנשים במשחק כמובן שלא ידעתי שאחרי פיצוץ אחד אגיע שוב לבית החולים מסתבר שזה האויב שלי מהיום תאורה נותר לי לצחוק או האמת במקרה שלי לבכות . גיליתי שאסור לי גם לשחות, לסחוב דברים כבדים, לרוץ, להילחם בחוג , ולאמץ את המוח בעצם נהייתי פסל סביבתי כנראה אני מנחש שמכן נותר לי רק להתקדם בחיים הרי החיים לא נעצרים ואם כן אני מניח שזה אומר שהפסדתי למחלה.


תגובות (6)

אני אשמח שמי שקורא את הסיפור ישלח את מה שבאמת הוא חושב על הסיפור גם אם התגובות קשות רק ככה אלמד איך לכתוב יותר טוב

06/07/2020 20:33

ראשית, 'דואן' (דיואן?) ברוך הבא לאתר.
אתה מוזמן להגיב על סיפוריהם של אחרים, וכך נכיר אותך יותר. פועל יוצא מתגובותיך, שתזכה ליותר צפיות לסיפוריך, ואולי גם לתגובות.

שנית,
זהו כמובן סיפור מציאותי, אני מקווה שזו לא המציאות שלך.

שלישית,
נראות הסיפור מפחידה קוראים פוטנציאליים, כיוון שהכל כתוב ב'בלוק' אחד.
כדאי להפריד בין פסקאות, ואפילו להוסיף שורות רווח.

רביעית,
הפיסוק חלקי מדיי. נסה לקרוא בקול את מה שכתבת: בכל מקום שבו נעצר שטף הקריאה -בין אם לנשימה, ובין אם עצירה מתודית- יש להוסיף סימן פיסוק.
למשפט תקני יש נושא אחד בלבד. בין משפטים מפרידה נקודה.
סימני פיסוק תקניים צמודים ימינה אל המילה שלפניהם, ורחוקים רווח יחיד (מתודית, אפשר גם יותר מרווח יחיד) מן המילה שלשמאלם.

חמישית, עברית.
מספרים יש לכתוב במילים: ארבע שעות, שלושה רופאים, וכיוצ"ב.
שנת 2020 (לדוגמא), תא דואר 1234, חדר מספר 3, ודומיהם – ניתן לכתוב במספרים.

מד"א – הם ראשי תבות: מגן דוד אדום. המילה 'מדא' לא קיימת בעברית.

"נחת(ה)" – 'אתה'+'לנוח', הה"א לא נכונה. הת"ו קמוצה.

"איכשהו" – באופן חסר הסבר. לעומת "איך שהוא" – כיצד מישהו אחר…

"שוחררתי לביתי" או "הביתה" – 'הבית' הוא שם עצם מיודע, שאינו קשור למילה 'שוחררתי' שלפניו.

"אני מנחש שמכן נותר לי" – או שלא הבנתי את ההקשר. אתה מוזמן לבאר.

שישית,
"נותר לי רק להתקדם בחיים" – כלומר?? כל בן אדם באשר הוא, יכול וצריך להתקדם בחיים.
אני מנחש שכוונתך היתה 'להתקיים'. תקן אותי אם טעיתי.

שביעית,
ביקורת בונה נועדה לעזור לכותב להשתפר בכתיבתו, לא להרחיקו מכתיבה. אשמח לראות עוד מפרי עטך.

שמינית,
אני לא גזען, אני שונא את כולם.

06/07/2020 21:35

תודה רבה על העזרה מביקורות רק לומדים

06/07/2020 21:40

ופירוש השם דואן יא שזה עלה קצר במנדרינית(סינית)

06/07/2020 21:41

אהלן, אני אוסיף על ההערות החכמות של הקולגה שלי.
אני מרגישה שיש כאן רעיון מאוד מעניין לסיפור, עלילה ודמות. אבל בעיניי, זה הכל עדיין בגדר רעיון. כמו סקיצה כללית, של איך היית רוצה שהכל יראה. לסיפור יש התחלה, אמצע וסוף.
כאן, כל אלו חסרים. יש שלד: עכשיו אפשר להוסיף בשר. להוסיף קונפליקט שאיתו צריכה להתמודד הדמות הראשית.
יש גם תחושה של חוסר זמן ומקום בסיפור: היכן מתרחש הסיפור? באיזה פרק זמן? יש איזשהו נתק. וגם הנתק הזה, לדעתי, יפתר באמצעות הבשר של הסיפור.

בבקשה, המשך לכתוב! :)

07/07/2020 01:27

תודה רבה על הערה אקח אותה לתשומת ליבי

07/07/2020 08:59
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך