נועם רועם פרק 5

נפרדתי בפעם האחרונה מחבריי וניכנסתי לאוטו.
אבי ישב שם והסתכל עליי.
הוא חייך ואמר:"אני שמח שהחלטת להצטרף אליי".והחל לנסוע.
המילים שלו לא עודדו אותי אף כי אני אוהב מאוד לשמוע מחמאות מאבי.
נסענו הרבה זמן ובדרך נרדמתי.התעוררתי כאשר חשתי עצירה ושמעתי חריקות.
ראיתי שנעצרנו בתחנת דלק.
אבי יצא,כנראה לתדלק.
נשארתי לבד באוטו והסתכלתי על התיק של אבי.
"זה בטח תיק חדש"חשבתי לעצמי כי זה לא היה התיק הקבוע שלו שאהב.
ראיתי כמה דפים על רצפת המכונית,כנראה מהתיק של אבי.
החלטתי להכניס אותם בחזרה.
הרמתי אותם והכנסתי לתיק.בדיוק אז אבי נכנס עם שני גביעי גלידה גדולים:האחד פיסטוק שהוא אוהב והשני וניל עוגיות שאני אוהב.
"בבקשה"אמר אבי והושיט לי את הגלידה.
"תודה"עניתי ולקחתי אותה מידיו.
"נו,אז מה הדבר המעניין שמצאת בתיק שלי?"שאל בסקרנות.
"אה כלום….כמה דפים נפלו אז…"
"איזה דפים?!למה נגעת בדפים שלי?"הרים את קולו.
"אה…כי הם נפלו…."אמרתי.
"בפעם הבאה תגיד לי ואל תיגע בחפציי בלי רשות,טוב?"אמר וחייך חיוך מאומץ.
"טוב"אמרתי ולא הבנתי מדוע כעס כל כך.
המשכנו בנסיעה וכל הנסיעה הייתה דממה.אבי רק הסתכל על הכביש ואני בחלון.
נסענו בשדה גדול ויפה ומראהו עצר נשימה ולפתע אבי עצר.
"למה עצרת?"שאלתי.
"כי הגענו""חייך.
"הגענו?"שאלתי בפליאה."אבל זה שדה"הוספתי.
"כן,אבל בעוד כמה שניות תראה את ביתך החדש"אמר."עצום את עיניך ואמשיך לנסוע"הוסיף וחייך.
עצמתי את עיניי ולא ידעתי למה לצפות.
הרגשתי שאנחנו נוסעים מהר ושאבי מתרגש ולפתע שוב עצרנו.
"עכשיו הגענו!"אמר אבי והרגשתי שמחה בקולו.