נועם רועם פרק 6

02/12/2013 551 צפיות אין תגובות

פתחתי את עיניי ונפערו עיניי.
"מה זה המקום הזה?"שאלתי בפליאה.
ראיתי מולי אחוזה יפיפיה וענקית!הייתה סביבה חצר גדולה והמון פרחים ועצים.
"זהו ביתינו החדש"אמר וחייך.
יצאתי מהמכונית ולא הפסקתי להתפעל מגודל הבית.
ראיתי שמשאית ההובלה כבר הגיעה.
לקחתי את המזוודה הקטנה שלי כי כל השאר היה במשאית ופניתי לכיוון הבית.
בכניסה עמד גנן:
השיער שלו היה פרוע,בגדיו היו מלוכלכים מבוץ ומעשב ונעליו היו קרועות במקצת.
"אתם בטח הדיירים החדשים"הביט בי וחייך.
"כן"עניתי לו.
"באת לפה עם המשפחה שלך?"שאל.
"לא בדיוק…רק עם אבי"עניתי.
"אהה..טוב בכל מקרה,קוראים לי אריה…ולך?"שאל.
"קוראים לי נועם"עניתי וחייכתי.
"נועם….איזה שם יפה"אמר וחייך.
לפתע הגיע אבי "בן,בוא ניכנס"אמר.
"ביי אריה"אמרתי ונופפתי לשלום.
הגענו לדלת הכניסה הגדולה שהייתה בגובה שני מטרים.
לחצתי על הפעמון והדלת נפתחה.פתחה את הדלת אישה עם מדי מנקה.
"תכיר בן,זוהי סופי והיא תהייה המנקה של הבית"אמר אבי והצביע על סופי.
"נעים מאוד"אמרה סופי במבט מזורגג.
"נעים מאוד"עניתי וניסיתי להראות מנומס.
נכנסתי לבית והוא נראה אפילו גדול יותר מבפנים!
"בן,החדר שלך בקומה השלישית,לך תראה אותו"אמר אבי וחייך.
"שלוש קומות?"חשבתי לעצמי,וואו.
רצתי במעלה המדרגות במהירות.
כשהגעתי לקומה השלישית,ראיתי מולי דלת עץ עץ גדולה.פתחתי אותה והתמלאתי שמחה!.
החדר היה ענקי והיה בו מקום לכל חפציי.שמחתי ורצתי למטה לתת לאבי חיבוק.רצתי במהירות.
"אבא,אבא"צעקתי.
כמעט והתנגשתי בפועלים שהעלו את חפצינו.
"סופי,את ראית את אבא שלי?"שאלתי.
"אה….הוא קיבל שיחת טלפון דחופה והוא היה צריך ללכת,אבל הוא אמר שהוא מאוד אוהב אותך ושהוא יחזור לארוחת הערב"אמרה ופנתה למטבח.
"מה?"שאלתי.
הוא תמיד אומר שהוא אוהב אותי ובסוף הוא תמיד הולך,במיוחד ברגעים המיוחדים!.
רציתי לבכות,הוא השאיר אותי לבד,בלי אדם שאני מכיר!.
יצאתי החוצה,ראיתי את אריה מלטש עשבים.
"למה אתה בוכה ילד?אתה אמור לשמוח,הרי עברת לבית יפה כל כך!"הוא חייך אליי.
"כן"אמרתי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך