Daniel.sofer10
הסיפור אמיתי. אחי נהרג בתאונת דרכים לפני שלוש שנים. הוא היה בן 18.

אחי לא פחד

Daniel.sofer10 07/09/2012 956 צפיות 37 תגובות
הסיפור אמיתי. אחי נהרג בתאונת דרכים לפני שלוש שנים. הוא היה בן 18.

מכירים את ההרגשה, שאתם יודעים שהפסדתם משהו שהיה חשוב לכם?
זה כמו שהכדור היה בידיים שלכם וכל מה שהייתם צריכים לעשות הוא לזרוק אותו לסל. אבל החטאתם.
זה כמו שהייתם צריכים רק לחצות את הפס האדום כדי לנצח במירוץ, אבל עקפו אתכם והפסדתם.
זה כמו ללמוד למבחן, להתכונן כראוי, ולדעת שאתם מוכנים. אבל במבחן אתם חוטפים ג'ט לג והכל נעלם.
זה כמו להתערב על משהו שאתה סגור עליו במאת האחוזים. ולהפסיד כי טעית.
זה כמו לחצות את הכביש בביטחון מלא ששום דבר לא יקרה לכם. אבל לא לראות את המכונית.
אחי לא ראה את המכונית.
אחי לא פחד מהמוות. אבל הוא פגש אותו, מוקדם יותר משמישהו אמור לפגוש אותו.
מה שהוא הפסיד היה גדול יותר ממבחן, קליעה לסל, או מירוץ. הוא הפסיד את חייו.
אחי לא פחד מהמוות, אני דווקא כן.
אולי בגלל זה המוות ביקר אותו ראשון.
כדי להוכיח לו, וגם לי, שהמוות מפחיד. ושאף אחד לא חסין בפניו.

אני לא הכרתי את המוות, רק פחדתי ממנו.
ועכשיו? עכשיו אני לא מפחד. ואני קורא עליו תיגר כמה פעמים ביום. רק כדי להחזיר לו, להראות לו שאותי הוא עדיין לא יכול לקחת. אותי הוא לא ייקח מהר כמו את אחי.
אותי הוא לא יוכל לגנוב מהחיים.
ואני אחיה כמו אחי. וכשאגדל, אהיה בדיוק כמוהו.
כמו שתמיד רציתי.


תגובות (37)

יוואו, זולגות לי דמעות עכשיו…
ריגשת אותי כל כך!
והכתיבה שלך כל כך אמיתית ויפה…אתה כתבת את זה מושלם!
המון תודה על השיתוף,
יהי זכרו ברוך.

08/09/2012 13:54

תודה.
אני שמח לשמוע שהסיפור על אחי מרגש אנשים, בהתחלה היססתי לכתוב עליו, עכשיו אני חושב שזה היה חכם.
ואני גם שמח שאהבת את הכתיבה שלי.

08/09/2012 13:55

אוי ….
שמע
אני נפגעתי גם ממכונית
אבל איכשהו הצלחתי לעמוד על הרגליים אחר כך
המכונית פגעה בי בצד שמאל של הגוף
ואם היא לא הייתה בולמת
לא היית רואה את התגובה הזאת עכשיו
זה קרה לי כמה ימים לפני החופש הגדול
והייתי צריכה לחכת לבית חולים לעשות
בדיקות מקיפות
ומאז.. יש לי טרואמה ממכוניות
לפחות מהפגוש הקדמי
אני לא אוהבת מכוניות

08/09/2012 14:01

גם אני לא מת עליהן.
ואני מצטער שנאלצת לחוות דבר כזה ועוד "על בשרך"

08/09/2012 14:08

ואני מצטערת שאיבדת מישהו קרוב כל כך :׳(
זה בטח קשה …

08/09/2012 14:10

כן, זה קשה.
אם מישהו אומר לך שהכאב עובר אז הוא משקר לך. אבל זה כאב שלומדים לחיות איתו.
אבל אני בטח סתם משגע אותך בדיבורים סתמיים. ותודה על ההבנה.

08/09/2012 14:15

זה ממש לא נכון!!
אתה ממש לא משגע..
אני רק מאבדת את הסבים שלי
ומתפרקת מבפנים!!
אז לאבד אח??
או אימא או אבא??
זה קשה יותר.. ולא הייתי שורדת כמוך..

08/09/2012 14:17

אה
ואני יודעת שזה לא קשור
אבל ברוך הבא !!

08/09/2012 14:21

אני איבדתי מישהו שקרוב אליי,וזה היה הדבר הכי קשה שנאלצתי לעבור.
אז לבד אח?
אתה באמת גדול.
ומה שאמרת ממש נכון,אי אפשר להתגבר על אובדן כלשהו,לומדים לחיות עם הכאב.
ואתה לא צריך לפחד לשתף,כולנו נשמח להיות כאן בשבילך;)

08/09/2012 14:22

אני לא יודע אם המצב שלי היום הוא מצב שבו אני שורד. אני חי בשבילו, אני משלים את החיים שלו. ובגלל שהיינו רק שנינו זה קשה אפילו יותר.
אני מצטער שאיבדת גם בני משפחה, קשה לי לדמיין את החיים שלי בלי סבא וסבתא שלי. הם האנשים שהכי קרובים לי אחרי ההורים שלי.

08/09/2012 14:23

*לאבד

08/09/2012 14:23

אף פעם חשבתי בסגנון של ״לחיות בשביל-״
תמיד חשבתי על לשרוד גם עם זה קשה

08/09/2012 14:24

ולילוש (ליאל?) אני שמח שאני יכול לשתף ולדעת שיהיו אנשים שיבינו. זה חשוב לי.

08/09/2012 14:24

חחח,בשמחה.
והיי,זה ליטל:)

08/09/2012 14:25

פאק…
אני כל כך גרועה בקטע הזה של הרגשות…
ואני באמת מצטערת לדעת על זה…
תמיד יצא לי לאבד מישהו, אבל הוא לא היה קרוב,
יצא לי לראות ילד נדרס לי מול העיניים… ניסיתי לעזור לו…
אבל הוא מת…
אפשר להגיד שאני היחידה שלא בכיתי… ואין לי מושג למה…
ואני לא מרגישה חרטה! כלום! וזה משגע אותי!
האמת שאני דיי גאה בך, שהמשכת הלאה למרות הכאב!
יש לך כתיבה ממש טובה, ואני באמת מקווה שתישאר כאן למרות ההתערבות!!
ליטל צודקת, יש לך כתיבה ממש אמיתית ויפה! :)
דרך אגב, ברוכה הבאה לאתר ;)

08/09/2012 14:41

טלי
לי יש בעיה של להביע רגשות
בצורה פיזית
פנים מול פנים
לא יודעת
משהו פשוט בולם אותי
אבל באמת?
אם הייתי זאת שרואה את עצמי נדרסת
ונגיד שאני זאת לא אני
הייתי מתחרפנת
….

08/09/2012 14:44

וואו, לאבד אח.
הצורך שלך להיות כמוהו כשתגדל… כאילו כדי למלא את המקום שלו, וואי, כ"כ ריגשת אותי אתה לא מבין, רואים שזה מהלב. אני שמחה שאין לך טראומה עכשיו ממכוניות או מהמוות בכלל…
הלוואי הלוואי הלוואי שתצליח להתמודד עם מציאות חדשה.. (לפני כמה זמן זה קרה?)
ואם אתה צריך לדבר… שתדע שאני פה, באמת- אני מתכוונת לזה.. רק תגיד

ורק משהו קטן ולא כ"כ קשור- ג'ט לג זה שאתה הופך את היום והלילה אחרי נסיעה לחו"ל נגיד, אולי מה שהתכוונת לרשום בקשר למבחן זה בלק אאוט?

09/09/2012 08:00

תודה טלי.
ומשכית (ככה כותבים את זה, נכון?) אני גם בדיוק כזה פנים מול פנים.

09/09/2012 08:01

אומייגאד :<
אני עם דמעות בעיניים !
ואוו ,
אני כ'כ מצטערת בשבילך שחווית טראומה כזאת :"O

09/09/2012 08:03

רגשות זה קקי….
חחחחחחחח
מי שאיתי שיגיד איי!
יאללה חבר'ה, בואו נצרף גם את דניאל חבורה הסתומה שנוצרה באתר!!
ווהו!!
כן… לא מתאים כל כך לשיר פה…. הממ…

09/09/2012 08:05

היי אלינור, נחמד לשמוע את התגובה הזאת ממך.
וכן, את צודקת. התבלבלתי, תודה על התיקון.

09/09/2012 08:05

טלי ברצינותתת ! >

09/09/2012 08:07

חחחחחחחחחחחחחחח
סליחה חחחחח
זה דרש!!

09/09/2012 08:08

הממממ
מוזר…
אני לא רואה שלא דירגו לך את השיר…
תן לי לעשות את העבודה!!!
חחחח סוף סוף!
פעם הייתי מדרגת לכולם…
ועכשיו כולם תפסו לי את התפקיד!
כן ביצ'ס!!
טלי המדרגת חזרה ובגדול!!! מחעחעחעחע!!

09/09/2012 08:09

חח טלי מה שתית ? O_O

09/09/2012 08:10

טלי,שמרנו את המקום במיוחד בשבילך!
קצת כבוד…
לנו,התכוונתי:)

09/09/2012 08:11

חהההההה
דוגרי, מים בטעם אפרסק!
אויי זה מזכיר לי שנשאר לי קצת מהמים!!!
יש!!!
נה נה בננה! לך אין!!

09/09/2012 08:12

ליטל, את פשוט לא יכולה להודות בזה ששכחת!!!!
תודי!!!!!!!!!!!!!!!!
בזה שאת מעלה עוד פרק…
היום! חי חי

09/09/2012 08:12

חח יש לי כוס שוקו :P
פי אלף יותר טוב מ…מים בטעם אפרסק (?!) O_O

09/09/2012 08:13

לדניאל היקר
לאבד אח בתאונת דרכים מה יותר קשה מזה ?מה יותר עצוב מזה? איך ממשיכים הלאה ?? צריכים לקום לאסוף את עצמך ולהחליט "בחרתי בחיים" אני מאד מאד מצטערת לקרוא את הכתבה שלך ואת האבידה שאתה ובני משפחתך צריכים להתמודד אתה כל שנייה.

השכלת כל כך להביע את עצמך או להתבטא נכון יותר בצורה מושלמת יש לך כתיבה מאד מאד ייוחודית שלא תדעו עוד צער – שמה טובה ממני באהבה בקי ♥

09/09/2012 08:14

פכככככ'
אין לך זכות דיבור!
תחזרי לכתוב כבר,ע-כ-ב-ר-ו-ש-ט-ל-י!!!
אהמ'…פרק…אהמ'…אין לי כוח ת'אמת…וחוץ מזה,זה מנקודת המבט של עומר אז עוד יותר!

09/09/2012 08:15

חחחחחחחחחחח
היי היי!!!!
השתמשת בנשק לא קונבנציונלי!!!!!
ואני האמת משפצת את הסיפור שלי….
אני הופכת אותו 180 מעלות!!!
אה זה מזכיר לי שאני צריכה למחוק אותו מהעמוד שלי…
וכן…. מבינה אותך בקטע של האין כוח חחחחח
קחי ת'זמן…
ואם עוד פעם אחת תקראי לי עכברוש!!
חבל!!!!!
את יודעת איך אני אקרא לך!!!!

09/09/2012 08:17

לא,לא,לא,לא!מצטערת!אני לא אעשה את זה שוב!רק על תעזי להוציא את מילת הט' מפיך!!!
למה את מוחקת את הסיפור?
וטלי,אנחנו דיי מתנחלות לו על הקטע שהוא כתב!זה לא הכי מתאים!

09/09/2012 08:20

חחחחחחחחחחח כן אה?
סורי דניאל!
זאת ליטל אשמה!!!!!
ואני מוחקת את הסיפור כי אני משפצת אותו!!
לייק דאאאאאא
ואז אני אעלה מחדש….
עם עלילה שונה ויותר תוססת!! אוייה!

09/09/2012 08:26

אההההההה…ושוש את!זהו!מספיק,במת התנחלנו פה!
מצטערות,דניאל:)

09/09/2012 08:30

אני קוראת את מה שכתבת והדמעות לא מפסיקות לרדת…
אתה צודק, הכאב לא באמת נעלם, גם לא אחרי הרבה זמן כשאנשים כבר מצפים ממך לשכוח ולהמשיך הלאה… אבל כמו שאמרת – לומדים לחיות עם הכאב עם הזמן…
אני שמחה לשמוע שאתה לא מאבד תקווה ושאתה מתכוון להמשיך את הדרך של אחיך,
אני בטוחה שהוא מסתכל עלייך מלמעלה וגאה בך!
מאחלת לך רק אושר בהמשך חייך ושלא תדע עוד צער לעולם!
יהי זכרו ברוך.

09/09/2012 13:38

תודה רבה נעמי.
וליטל, טלי, תרגישו חופשי להתנחל איפה שבא לכן…

10/09/2012 11:58
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך