אי-כתיבה
"אף אחד לא יודע
לאף אחד אין מושג…"
וזה שם קורא לי. האצבעות נרדמות על המקלדת, הראש נודד למקומות אחרים של תסכול.
מה, אני כבר לא יכולה לכתוב יותר?
כן, אני כן. אני מסוגלת. אני עושה את זה הרבה פעמים בטלפון ממשיכה עוד סיפור על ילדת זאב ועוד סיפור על פושעות נמלטות. אבל כשאני מגיעה למחשב, המקום שבו כל כך אהבתי פעם לכתוב…
זה נעלם.
נגוז.
מתעופף מפה.
ואני יושבת כאן נטושה,
וקולטת,
שאני כבר לא יכולה לסיים שיר.
זה עצוב.
תגובות (11)
הממ…. אז פשוט נמאס לך לכתוב במחשב, או שאת לא יכולה? כי אני מכירה את המקרה הראשון.
אני לא יכולה. אני יכולה לבוא למחשב עם המוןהמון השראה, ולגלות שהיא נמחקה כששמתי את הידיים של המקלדת :<
על*
כן, מכירה את זה.
עצה שלי: תכתבי במחברת, זה הכי טוב. אחרי שתגמרי את הכול או שיימאס לך ותרצי לכתוב במחשב תעתיקי ותמשיכי. זה עוזר.
טוב… תודה ^^
יכול להיות שפשוט אין לך מוזה כשאת ליד המחשב ואת צריכה את המסך הקטן של הפלאפון, או את ההתכנסות בעצמך.
יש סיכוי… תודה ^^
לי זה קורה עם המחשב נייח. אני לא יכול לכתוב בו, רק בנייד.
זה כזה מוזר…
מתחבר לקטע.
לי זה קורה גם במחשב הנייד. לידיים שלי יש משהו נגד מקלדת אמיתית XD
אצלי זה די משתנה. לפעמים ככה ולפעמים ככה. זה בסדר אם תכתבי בפלאפון\מחברת ואז תעבירי למחשב.
יואו, אני כל כך מכירה את התחושה הזאת :<< לצערי אני חווה אותה בימים אלה ;.;
מה שמוזר זה שכשהייתי עם הלפטופ על המיטה אז דווקא היה לי חשק לכתוב, זה ממש מוזר XO ומעצבן