כשאדם כועס הוא מעניש את עצמו על טעויות של אחרים. את זה למדתי לא מזמן. קשה לי להשתלט על הכעס. כדי שאני לא אצטרך להתמודד איתו- אני מחייכת. אני צוחקת. הרבה פעמים שאלו אותי למה אני כל הזמן מחייכת? למה אני מלאה בשמחת חיים? אני לא. זאת לא אני.

אני או לא?

03/02/2021 316 צפיות 3 תגובות
כשאדם כועס הוא מעניש את עצמו על טעויות של אחרים. את זה למדתי לא מזמן. קשה לי להשתלט על הכעס. כדי שאני לא אצטרך להתמודד איתו- אני מחייכת. אני צוחקת. הרבה פעמים שאלו אותי למה אני כל הזמן מחייכת? למה אני מלאה בשמחת חיים? אני לא. זאת לא אני.

כשאני כועסת אני משתדלת לחייך.
למה?
אני לא יודעת. אבל זה עוזר.
עברתי שינוי.
עכשיו אני כועסת יותר- מחייכת יותר.
כשאני מחייכת לעצמי במראה,
אני בקושי מזהה את ההשתקפות.
אני מרימה את הגבות-
גם היא.
אני מרימה את היד-
גם היא.
אני מפסיקה לחייך-
החיוך שלה לא נעלם.
למה היא ממשיכה לחייך?
"היי, למה את כל הזמן מחייכת?"
שאלתי ולא זכיתי לתשובה.
"היי! תעני לי!"
אין תגובה.
"את מתכוונת לענות..?
לפחות סיבה אחת שיש לך לחייך…"
עיניה לא ניתקו מעיני,
חסרות הבעה. כמו של בובה.
אלה העיניים שלי?
"את- אני?"
שאלתי בציפיה לקבל תשובה,
עדיין כלום.
אני תמיד נראית ככה כשאני מחייכת?
חיוך כל כך מזויף…
נראה שזה אפילו קשה לי.
אני סובלת.
למה אני מחייכת?
בשביל להסתיר את הכעס?
למה להסתיר את הכעס?
למה?

נזכרתי…
כשאנשים רואים בי בן אדם אחר,
אני מתחילה להאמין שהוא קיים.
תהיה את.

אבל…
למה אני כועסת?
על מי?..
על היקום!
למה אני צריכה לסבול?!
מה אני עשיתי שזה מגיע לי?
פשעתי? חטאתי?
אני בן אדם כל כך רע?
למה מגיע לי העונש הזה…
לא להיות אני.


תגובות (3)

את כותבת מדהים.
יש לך רעיונות מדהימים, ואני ממש מתחברת עם כל סיפור וקטע שלך.

03/02/2021 13:14

תודה רבה!
אני גם מאוד מתחברת לכתיבה שלך, במיוחד ל"דיכאון".
תמשיכי לכתוב ולעורר השראה!

03/02/2021 13:35

דיאלוג מעניין!
קונפליקט כתוב טוב, מחכה לקרוא עוד ממך!!

03/02/2021 18:00
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך