אני מתפעלת מהעולם כל פעם מחדש.

22/07/2013 590 צפיות אין תגובות

אני מתפעלת מהעולם כל פעם מחדש.
אני נוסעת במכונית במושב האחורי, כי זו נסיעה משפחתית.
אני ואחותי מסתגרות באוזניות שלנו, חולמות על עולמות, אני מצידי חוקרת רסיסי חיים שנגלים לעיני.
משאית חולפת עם גבר מעשן בתוכה, אני מתחילה לפתח את סיפורו- הוא גרוש, שלושה ילדים וחברה תחמנית, הוא עוסק בהעברת משקאות קלים לאזורים נידחים בארץ, היה לו שבוע טוב והוא מזמזם שיר בזמן שאנחנו חולפים על פניו.
טנדר מאובק ומספר פנים של מטיילים צעירים בתוכו, אני ניפנת לבחון אותם שעה שהם עומדים לצידנו ברמזור.
אשה נוהגת, מצחקקת לכיוון הגבר שלצידה ומתופפת על ההגה בקצב מהיר. החלק האחורי של הטנדר מכיל ארבעה מושבים שפונים זה אל זה, וצידם אל המושב הקדמי, ישובים בהם שלושה אנשים.
שני בנים, אחד בוהה בחלון האחורי והשני מלטף את שערה של האישה המשעינה את ראשה על כתפו, היא עוצמת את עיניה בעייפות ונאנחת שעה שהוא פורם את צמתה.
הטנדר ממהר ועובר אותנו כשהרמזור הופך ירוק, אפילו לפני שאני מספיקה להחליט בני כמה הם ולאן הם נוסעים.
אני מרכינה את ראשי ומעבירה שני שירים, שלושה, הנה. השיר הזה אני אוהבת.
המכונית הבאה היא חיפושית שנוסעת לצידנו, בקצב דומה.
בפנים יש אשה עם פנים מותשות, וילד שפיו לא מפסיק לנוע, לבסוף משתיקה אותו האמא בצעקה, ועיניו דומעות.
כנראה יש שקט, כי האמא מגבירה את הרדיו בהסיח דעת.
אני מסיטה את מבטי.
אינני יכולה שלא לתהות אם זה לא בסדר מצידי לחקור ככה חיים אחרים, לנעוץ מבטים פולשניים.
אני משעינה את ראשי על החלון באנחה ומניחה לעשרות סיפורים אחרים לחלוף על פני בלי לנסות לחשוב מה עומד מאחורי הסיפור.
אני מסתפקת בלדעת שהם שם.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך