ארטיק אבטיח

15/09/2010 890 צפיות אין תגובות

מהרגע הראשון היא הדבר האחרון שנשאר לי,

התקופה שהייתה מסביב שיעממה אותי מאוד, יום שבת בצהריים אני יושב וחושב ואז מפסיק לחשוב
יוצא בחוץ, הולך לים, נכנס למים, המים מלוחים מאוד ושורף לי בעיניים, אני נזכר בשיר של ברי סחרוף "תקפוץ לתוך המים ותפתח את העיניים עד שישרוף לך קצת כי היא מחכה" האמנם שלי מחכה?
חיפשתי על החוף, בין המטקות, מתחת לשמשיות אולי היא קונה ארטיק אבטיח מה'אוטו של אריק'
ותיכף חוזרת להסתכל עליי מהחול ולצחוק בכל פעם שאני מגרד בעין.. חיפשתי ולא מצאתי.

גל בינוני מצליח לשטוף אותי החוצה, אני חלש מבפנים, רציני מבחוץ ועדיין מחפש הכל
אני רואה ראש גדול מוכר, כן הנה החבר'ה שלי יושבים בפינה ולידם שתי תיירות שירדו היישר מהכרמל
אחת חמודה השנייה מכוערת, אני הולך מצחיק כשאני יחף על החול, זה שורף מעט וכולם צוחקים המון.

אני מתיישב עם הגב לים ושותה קולה, משתדל שלא למשוך אש לכיווני מצד הבנות אבל אני עוד לא
מצליח להשחיל מגננה והן ישר תוקפות את הטיפוס המצחיק "היי נייס טו מיט יו בירד מן" חיחיחי
הן צוחקות ואני מתבלבל, מתרכז יותר בחמודה, מרביץ איזה משפט שנון באנגלית המתקדמת שלי וכולם
צוחקים, הפעם גם אני, מחייך אל החמודה, לא מסרב לטפטוף אש מצידה.
ככה העברנו שם כמעט שעתיים, לא חדלתי מלחפש, כל דקה עגולה אני מחטיף איזה מבט לכיוון
האוטו של אריק, מחפש ישבן בכלל לא חטוב בתור לארטיקים. כולם קמים ומנערים את הכפכפים מהחול,
התיירות איתנו ואני לא איתם, מתפלל לאלוהי הביחד הזה לזרוק לי איזו עצם מנורבגיה, פתאום החמודה
מחליטה להישאר עם הבירד מן ואני בעננים.. זורק משפט לאוויר ומנפנף את כולם.

כבר אחר הצהריים ואריק מבקש להתקפל, לוקח את הכיסאות, אני מתעקש לסחוב לו את השמשייה כמעט עד האוטו ומחליף איתו כמה מילים בהזדמנות, צוחקים ואז מבקש טובה אישית, "תעבור אצלי בדירה ותארוז לי מזוודה עם ציוד חיוני, יש אריק?" הוא צוחק, אני מבין, יאללה הוא מרצין פנים ולוחץ לי את היד, חצי כיף וחצי לחיצה, יענו אני גבר גבר.

אני חוזר לפרוייקט החדש, אובייקטית מין של ממש..
נשכב על החול, על הגב, היא משעינה עליי ראש ורגל, אני מצית סיגריה ומתחיל להצחיק אותה,
על הדרך גם מברר פרטים על העסק של אבא, איך אני יכול לתרום להצלחה המשפחתית, ולא
מצליח להפסיק לצחוק בין המשפטים, אותו החול מהגיבוש לסיירת הולך להטיס אותי לשמיים.
ההיא תמימה מרושעת, הכווינה עליי תותחי 105 מ"מ של אש, יורקת עליי אש, ואילו אני מאושר..

נשארנו עד הבוקר שלמחרת, התכנון הוא לעבור אצלה במלון, ואז אצלי בדירה, ומשם לבן-גוריון..
באנו לקום ללכת כבר הבאתי לה יד, נזכרתי איך שכחתי, אני רץ חזרה למים, צלילה אחרונה, עם העיניים
פתוחות, אני נשאר איזה דקה שלמה ויוצא בבעיטה בקרקעית, מגרד בעין, ההיא צוחקת מהחוף.
אני יוצא בריצה היא שואלת מה?
"שייסחף החול, שיישרף הכל.."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך