מצב שרודף אותי, לא אומר שאני עומדת להתאבד.

בא לי להתאבד

16/09/2020 548 צפיות תגובה אחת
מצב שרודף אותי, לא אומר שאני עומדת להתאבד.

אני אגיד את האמת הפעם, בלי התייפייפויות, בלי מסיכות, בא לי להתאבד. כן, ממש בא לי למות עכשיו. אין לי כוח לכלום, אין לי כוח לציפיות של אנשים, אין לי כוח לתת, כי הרי אני אדם שנועד לתת. תמיד אמרו לי שאני נועדתי לתת אור, לתת חיוך, לתת אהבה. אבל לא בא לי, כי אז כבר לוקחים לי את הנשמה, לוקחים לי את עצמי, נוגעים לי בגוף בלי שאני מסכימה, אונסים אותי, והרי אני אמורה לתת, לא?
אז נמאס לי, כי לא, אני לא אמורה לתת, אבל עדיין ישנה הציפייה, עדיין קיים הלחץ, ואז הכול הופך לרגשי. אני אוכלת הרבה או לא אוכלת כלום. אני נחרדת מכל צעקה, או התנהגות אגרסיבית. אני מפחדת, מפחדת מאוד לקום בבוקר, ללכת למקום עבודה, לתת את כל כולי, ואז לגלות שניצלו אותי. שאמרו לי לתת יותר ממה שאני אמורה, שמישהו נגע ככה, בלי משים בחזה שלי, ואין, אין מה לעשות עם זה.
המשטרה לא עשתה, הבית משפט לא עשה, והסביבה, בכלל…
ואני ניסיתי, צעקתי צעקה, אבל אפילו אז, ניצלו אותי על הדרך, ניצלו אץ חוסר האונים שלי, את הצורך שלי באהבה, בחיבה.
עכשיו יש לי מישהו, מדהים, אבל הוא כזה טוב שמרגיש שאני לא מסוגלת להיות מספיק בשבילו.
כי כבר אין בי כוח לתת, אין בי את הכוח להעניק.
ולפעמים, לפעמים בעקבות השתדלות, אני מצליחה, אבל זהו, אין יותר.
אני מפחדת שגם הוא יעזוב אותי, אז אני לפעמים ממסה להאיץ את התהליך ולפחות להציל את הכבוד בכך שאעשה זאת קודם,
אבל אני לא באמת מסוגלת לזה,
אני כל כך אוהבת אותו…
אז בא לי פשוט לקחת את הרגליים וללכת, לתת פוש אחרון, הרי בכל מקרה בסוף כולם מתים.
אבל האמת? אני מפחדת מזה, כי כבר ניסיתי, וברגע שהייתי על סף מוות צעקתי לעזרה, כל כך פחדתי מהתחושה הזאת של החוסר אונים המוחלט הזה,
ולעבור מיון ובתי חולים, בהם את כמו יצור מהחלל החיצון, זה לא בדיוק חוויה.
אז אני לא יודעת, לא יודעת מה אני בסוף יעשה עם עצמי.
אני לא יודעת, לא יודעת מה יקרה.
אבל אם בסוף תשמעו על מישהי כמוני שמתה, אל תתפלאו.


תגובות (1)

היי.. מוזר לי לכתוב תגובה על פוסט כזה, אבל היי אני בטוחה שיש פה כל כך הרבה שמבינים אותך – כל אחד בדרך שלו, אבל אני אדבר פה קצת בשם עצמי.
אני ממש מבינה אותך, אני סובלת מדיכאון ולפעמים קשה לקום מהמקומות האפלים שיכולים להיות כל כך קטנים ולא משמעותיים באותו רגע אחרי חוויות כל כך כואבות ומודחקות.
אני רק רוצה להזכיר לך שתמיד יש אור בקצה המנהרה, לא משנה איפה. לא משנה מה את אוהבת לא משנה כלום, הדבר יבוא מהפינה הכי לא צפויה. משפט שתקראי וימצא חן בעינייך, שורה משיר, ואפילו מילה טובה שמישהו זורק לכיוונך.
תמיד תזכרי שיש סיבה לכך שהאנשים שסביבך איתך. זה לא מקרה, זה קרה בגלל האופי שלך. ויש לך סיבה לחיות. לכולם יש.
הסיבה העיקרית היא – למה לא? זאת אומרת, יש הרבה סיבות למה לא, אבל תמיד צריך לזכור שיש את ה׳למה כן׳ וזה משהו שתמיד צריך לזכור.
וכיף שאנשים פורקים מהלב דברים, כיף לשמוע שכולנו בני אדם ועדיין יש לנו רגשות. אנחנו צריכים להפסיק לקחת את החיים ברצינות מידי. כי הכל קשור בגורל בסופו של דבר.
מקווה שהרמתי את מצב הרוח שלך, לפחות קצת, ותזכרי תמיד – הכל ביד הגורל, תחיי איך שאת רוצה ואיך שאת חושבת לנכון אבל הכי חשוב- תחיי.

17/09/2020 06:05
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך