בוהה בקיר לבן
את יושבת ובוהה בקיר לבן, עוצמת את העיניים ומדמיינת שאת בתוך מכונית, המכונית שחורה ומתאמצת לא לבלוט כמעט כמוך, ההגה שלה נעים לאחיזה והמושבים מרופדים היטב.
את יושבת במושב הנהג, המכונית הייתה ריקה ועם זאת כלכך מלאת מחשבות,
התחלת לנסוע בלי מודעות לסביבה ולפתע המכונית נעצרה, את לא יודעת לאן נסעת אבל כלכך אהבת את המקום. רצית להישאר שם, אהבת שהוא היה ריק, לא הרגשת לבד הרגשת תחושה מספקת של הקלה הרגשת איך השקט תופס מקום באוזנייך ואיך המילים נעלמו לרגע כי לא היה בהם צורך. הרגשת איך הכל נהיה טוב יותר, כלכך רצית להישאר שם ואז פתחת את עינייך שפשפת אותם מהאור הפתאומי וחזרת לבהות בקיר לבן. קיר לבן שבחיים לא היה יותר צבעוני מעכשיו.
תגובות (2)
*פתחת את עיניך- יותר נכון לכתוב (ולהגיד) פקחת
-הייתי משנה קצת את הפסיקים בנקודות בחלקים מסוימים… (אבל זו דעתי)
אני לא ממש יודעת איך לכתוב את דעתי על הקטע… קראתי אותו כמה פעמים ובהחלט יש בו משהו. אני חושבת שהיה אפשר להרחיב את זה קצת יותר, אבל זה באמת ממש יפה =]
תודה :)