מחזקים את כל תושבי הדרום, תל אביב, ירושלים, וכל מי שסובל מהטילים.
"מי שמאמין לא מפחד!"

בצל המלחמה- מוקדש באהבה לכל תושבי הדרום!

17/11/2012 785 צפיות 4 תגובות
מחזקים את כל תושבי הדרום, תל אביב, ירושלים, וכל מי שסובל מהטילים.
"מי שמאמין לא מפחד!"

אבא העיר אותי באמצע הלילה. "קום, קום מהר!"
"למה?" שאלתי, עדיין חצי ישן. שמעתי ברקע את אמא שלי מדברת עם אחים שלי ואומרת להם להיכנס לאנשהו, לא שמעתי למה, כי גם שמתי לב שמבחוץ נשמעה אזעקה, שנשמעה כמו הצפירה של יום הזיכרון, רק שהיא הייתה עולה ויורדת.
"יש אזעקה, יורים עלינו טילים," אבא אמר.
"טילים??" הופתעתי. "ממתי יורים עלינו טילים?"
"אני לא יודע, התעוררנו מהאזעקה," אבא אמר. "בוא, רד מהר למקלט." הייתי בהלם, וירדתי עם אחים שלי למקלט של הבניין. השכנים גם היו מבוהלים כמונו. אף אחד לא הבין מה קורה פה. ידענו שבדרום נופלים טילים כל שעה, אבל פה?
שמעתי את משפחת ויצמן, שהם זוג מבוגר מדברים ביניהם. "מאז מלחמת המפרץ לא נפלו פה רקטות," האישה אמרה.
אבא ואמא שלי גם נכנסו, והם סגרו את הדלת הכבדה והגדולה של המקלט. "מה קורה פה?" שאלתי את אחותי הגדולה.
"אני לא יודעת, לא האמנתי שייפלו אצלנו טילים," היא אמרה. "בסוף גם לירושלים הם יגיעו!" גם היא לא זוכרת מתי נפל באזור שלנו טיל. האח הקטן שלי רץ אליי בבכי, הוא נבהל מהאזעקה, בדיוק כמונו. הרמתי אותו וחיבקתי אותו חזק. "אל תדאג," אמרתי לו. "כאן לא יקרה לנו כלום."
אחרי כמה שניות נשמע פיצוץ חזק וכולנו קפצנו, ואח שלי שוב בכה וחיבקתי אותו, ואחותי חיבקה את שנינו. "אמאלה," היא אמרה. "בטח יכניסו את יונתן לעזה," היא התכוונה לאחי הגדול, גייסו אותו אתמול למילואים, הוא שירת בגבעתי.
"אל תדאגי," אמא אמרה. "זה כלום, בטח עוד שבוע זה ייגמר."
"זה מה שאת חושבת," אבא אמר. "עכשיו זה לא עוד מבצע, זאת הולכת להיות מלחמה."
"מה, הולכת להיות מלחמה?" שאלתי.
"לא, לא הולכת להיות," הוא תיקן את עצמו. "היא כבר התחילה."

זה מוקדש מכאן באהבה לכל תושבי הדרום וכל מי שסובל מההפצצות. שתהיה שבת שלום ורגועה לכל עם ישראל, ואני מאחל הצלחה גדולה לצה"ל ששומר עלינו ותודה לכיפת ברזל ותודה לאלוקים ששומר עלינו.


תגובות (4)

:( עצוב…

18/11/2012 09:42

הם כבר הגיעו לירושלים :(

18/11/2012 09:58

זה נורא מרגש כל הסיפורים על תושבי הדרום וקצת מן המרכז :'(
דירגתי 5 ועם היה אפשר הייתי מדרגת 10
מקווה שתיקרא את הסיפורים שלי והערה קטנה ירושליים ברוך השם לא סובלים מטילים ורק שתידע אני תושבת דרום מסכנה
פאק אזעקה- רצה עם הטלפון שלי לחדר המוגן –

18/11/2012 11:36

עצוב ואני ממש ממש ממש פוחדת 20 ק"מ מהיבת שלי והיה פיצוצים וזה וזה באמת מרגש שאנו מגלים אמפטיה לתושבי הדרום ואזוורי מי אני שלא תגלה אמפטיה אם עברתי מלחמה את מלחמת לבנון השנייה נפלו טילים בשכונה שלי אז אני מבינה מה זה…..

18/11/2012 11:54
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך