געגוע למילים בתוכי
מילים מרחפות אי שם בתוך מחשבותיי, מתחברות למשפטים וממשפטים לטקסטים שלמים ועמוקים על תובנות החיים שלי.
המילים תקועות בגרון ולא מסוגלות לצאת ממנו, ואני נשארת חנוקה בין הרצון להוציא אותן החוצה לבין לבלוע אותן כמו כדור עם מים.
הימים עוברים ואני תלויה בין החיים למוות- העבר הפך לזכרון עמום ומסתורי ואילו ההווה הוא רק פיסה של חיים ספק אמתיים ספק מזויפים. מחשבות מבולבלות על עתידי חודרות אל מעמקי המודע שלי, והופכות לנטל מיותר.
אני מרגישה געגוע למילים בתוכי, למילים שאולי איבדתי ואולי הן עדיין קיימות שם, שמשפיעות בדרך לא דרך על היותי אני.
תגובות (0)