כותבת מושבעת
. . . שתבינו שכל זה קרה רק בחצי שעה האחרונה.

דברים שאני אוהבת, ודברים שאני באמת אוהבת.

כותבת מושבעת 14/07/2020 434 צפיות 2 תגובות
. . . שתבינו שכל זה קרה רק בחצי שעה האחרונה.

איך אני אוהבת את זה
שפותחים את הדלת
כשמסתכלים לי בדברים
כשמגלים עליי סודות

איך אני אוהבת את זה
שאומרים לי לשתוק
שאומרים לי להפסיק לחייך
שאומרים לי להיות נחמדה
כשצועקים עליי

טוב, אני לא.
אני *לא* אוהבת את זה
אבל אין לי ברירה אלא להמשיך לחייך. אירוני, לא?
שאומרים לי לא לחייך, אבל זאת הדרך היחידה שלי להתמודד.

אני אוהבת את השקט הרועש שלי
את המוזיקה שקורעת את עור התוף, הזמרת שיודעת בדיוק מה אני מרגישה
אני אוהבת שכשמרשים לי לבכות
אני אוהבת כשלא מסתכלים עליי

חבל שלא מרשים לי לחיות בשקט עם מה שאני באמת אוהבת.


תגובות (2)

היי-היי :) תמיד כיף לקרוא משהו שאת כותבת! (מושבעת) ;)
אהבתי את המשחק והאיזון בין הרווחים והמשפטים. בדיוק סיימתי קורס בנושא "דיבור טקסט" כזה בלימודים, שאנחנו לוקחים טקסטים ממש דומים לטקסט הזה, ומנסים להבין איך להקריא אותם או לשחק איתם. היה לי מעניין לחשוב איך אני הייתי עושה את זה.
ותיקונצ'יק צנוע:
* שפותחים את הדלת – אולי "כשפותחים"? אני לא סגורה על מה יותר מדוייק, אז זה לשיקולך.

המשיכי לכתוב!

14/07/2020 17:17

שי"ן השימוש מתארת 'מה?' או 'איזה?'; כ"ף לפניה, הופכת את שתיהן לתיאור זמן, 'מתי?'
במקרה הנוכחי, 'שפותחים' נכונה מאוד.
זו בדיוק הסיבה שהכ"ף בשורה האחרונה – מיותרת. "אני אוהבת שלא מסתכלים עליי".

כותבת יקרה, במאמרי 'הדגשות' יש מרשם קצר, שיכול לסייע לך עם הדגשת המילה.

מילים שיוצאות מן הלב – בהחלט חודרות. מעורר המון הזדהות.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

14/07/2020 19:20
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך