דברים שאני מצטערת שעשיתי – הקדמה

לפעמים בלילה אני לא מצליחה לישון, ואני מתחילה לחשוב יותר מידי. אני נזכרת בדברים שעשיתי, דברים שקרו לי. הרבה פעמים אני נזכרת במשהו שאני פשוט לא יכולה להבין למה עשיתי אותו. וזה אוכל אותי מבפנים. זה יכול להיות דברים שקרו כשהייתי בגן, וזה יכול להיות דברים שקרו לאחרונה, כשאני באוניברסיטה. הם עולים אצלי פתאום לראש ומפריעים לי לישון.
יכול להיות שזה דברים שכבר אף אחד לא זוכר, למרות שאם מדובר במקרה שפגעתי במישהו יכול מאוד להיות שהוא זוכר, כי בדרך כלל אנשים שנפגעו מאוד לא שוכחים זאת כל כך בקלות.
הדברים האלה מפריעים לי ואני ממש מרגישה את הרצון להיעלם כשאני נזכרת בהם. אני לא מצליחה להשתחרר מהם, למרות שיכול להיות שאנשים יחשבו שזה מפגר לנתח כל כך ולהלקות את עצמך על דברים שעשית לפני שנים. וזה גם לא דברים כל כך חמורים, זה לא שרצחתי מישהו. אבל מבחינתי הדברים האלה כן קשים.
חשבתי שאולי אם אכתוב את הדברים זה יעזור לי להשתחרר מהם.