אני עצובה לספר שזאת חוויה אישית שלי

האם זה רק היה חלום?או שזאת באמת הטרדה?

27/05/2018 633 צפיות תגובה אחת
אני עצובה לספר שזאת חוויה אישית שלי

אני יודעת שהוא חרמן אבל לא חשבתי שזה יגיע לרמה כזאת.
אנחנו חברים טובים, בדרך כלל הוא עושה לי נעים וזה..אבל זה לא פעם ראשונה שאני ישנה אצלו או איתו וזה חלק ממה שמפחיד.
שבאתי אליו זה היה קצת מביך בהתחלה אבל עבר מהר.
שכבנו על המיטה שלו ודיברנו קצת לא נגענו בכלל.
הלכנו לגינה, הייתי עם שמלה לבנה שצמודה לי על החזה .הוא הסתכל לשם וישר התנצל, הוא אמר שזה די דורש, זה לא בכוונה.
הציע לי לישון אצלו, לא פעם ראשונה. במקום ללכת לחברה או לחזור הביתה נשארי.טעות 1.
הלכנו לחבר משוטף, היה כיפי.
הלכנו לחדר שלו, שכבנו על אותה מיטה .טעות 2
הוא ביקש נעימי עשיתי לו..לא אכפת לי
הוא עשה לי מסאז. טעות 3. בגב התחתון לדעתי הוא חשב שזה מה שנתן את האישור.הניח את הראש שלו על הישבן שלי. אחרי כמה דקות שאל עם זה בסדר. זה כבר קרה אז אמרתי שכן. טעות 4.
הוא אמר לי שישנים כפיות. לא וויתר. הסכמתי. טעות 5.
הוא שם את היד שלו סביבי מתחת לבטן והצמיד את עצמו אלי, לא היה לי נעים. לא אמרתי כלום.טעות 6.

נרדמתי.טעות 7.

קמתי.

אני הייתי הבכרה מלאה. רק עם העיניים סגורות. אם היית סופר את הנשימות שלי היית יודע שאני ערה.
הרגשתי את היד שלך צמוד לחזה שלי. זזתי. המשכת.
הורדת את היד שלך לרגל שלי.לא זזתי. טעות 8.
הצמדתך את עצמך עלי.נגעת בי. הייתי עם בגדים אבל עדיין נגעת . כאילו אתה מנסה להעיר אותי. לגרום לי להיות שם.

התרחקת. הרגשתי בטוחה. מתי שהוא באמצע הורדת ממני את השמיכה. עדיין עם מכנס ותחתונים.

לא החזרתי מעלי את השמיכה.טעות 9.
חזרת. אתה עם זין עומד ותחתונית ומכנסיים מעליך הצמדתך את עצמך לתחת שלי. לא זזתי. טעות 10.
נעלמת. התחלתי לדמוע. כבר לא הצלחתי לזוז. סגרתי את היד באגרוף. הציפורניים בתוך העור. זה לא חלום. זה באמת קורה. לא הלכתי.טעות 11.

שמעתי רעשים. חזרת. בלי מכנס. בלי תחתונים.הכנסת את הזין שלך בין הרגליים שלי.זוכרת בדיוק איך הוא הרגיש. זה לא היה לי נעים. לא זזתי. טעות 12.
הזין שלך שם, על המכנס שלי. מרגישה אותך מנסה להיכנס.
זה באמת קורה. פעם שלישית. הזין שלך בין הרגליים שלי. אני קפואה לא זזתי. טעות 13.
הזזת אותו קדימה ואחורה בין הרגליים שלי. זזתי. הסתובבתי לגמרי. קיוויתי שהוא ישבר.הפסקת. שמעתי אותך הולך. הדלת פתוחה. אני רוצה לבדוק מה השעה ולא יכולה. לא יכולה לזוז. קפואה לגמרי.נשארתי במקום. טעות 14.
חזרת. סגרת את הדלת. הנחת משהו שלך על הרגל שלי. קר ורטוב. זזתי. הבנתי מה זה.
אתה הלכת לישון, ואני שוכבת ערה. ועוד ועוד בסוף אני מתיישבת. רק עכשיו אני מצליחה. קמתי ב3:15.
הוא מתעורר ושואל מה קרה. כאילו הוא לא עשה כלום.
אמרתי שאני לא מרגישה טוב.רציתי להגיד לך שחלמתי חלום שאונסים אותי במסיבה. לא אמרתי. טעות 15.
הלכתי לשירותים. שחזרתי לא סגרתי את הדלת.
הוא קם וסגר אותה. פחדתי.
סימסתי לחברה,3:17 , אני באה אלייך היא לא ענתה. היא ישנה.
נשארתי ערה. שומעת מוזיקה עוד שעתיים לידו. 5:00. קמתי מהמיטה. הוא התעורר. אמרתי לו שאני הולכת לחברה. שהיא ערה. היא בכלל לא ענתה.
אמרתי לו בי. חיבקתי אותו. טעות 16.

יצאתי מהבית. הרגשתי הקלה. כולם מסתכלים עלי. אף אחד ער. הלכתי. היא לא ענתה.פעמיים. לא בכיתי.
התקשרתי לאמא שלה. היא ענתה. היא אמרה לי שהיא משאירה לי את הדלת האדומה מאחורה פתוחה ושאלה מה קרה. אמרתי כלום. טעות 17.
הלכתי. מוזיקה. רק מוזיקה. ושום דבר לא עוזר.
הוצאתי מפתח. ניסיתי לחתוך. לא הצלחתי. יש לי רק סימנים אדומים.לא בכיתי.
הגעתי לבית שלה. נכנסתי. הרגשתי הקלה. זה נגמר. נכנסתי לחדר. 5:30 . היא התעוררה. צחקה עלי וחזרה לישון.היא מרגיעה אותי, אני יודעת שהיא דואגת ואני מפחדת לספר, הצתרפתי לשינה. לא נרדמתי.
ניסיתי לצייר. לא הצלחתי.
עם סימנים אדומים וצלקת נפשית.
6:15. חזרתי למיטה. היא ערה. נרדמתי.
קמתי מהטלפון שהתקשרו עלי.9:00. באו לקחת אותי.
הלכתי. לא בכיתי. לא אמרתי כלום.
עשיתי מטלות בבית. הלכתי לפגוש חברה. שיצאתי אמא שלי שאלה אותי מה קרה. אמרתי שכלום. טעות 18.

התפרקתי. פעם ראשונה.
בכיתי והיא חיבקה אותי. הידיים שלה מגינות עלי מהכל סיפרתי לה בקצרה. לא נכנסתי לפרטים.

היא אמרה שזה קורה. אבל למה לי? למה בגיל כזה? ולמה בן אדם שאהבתי וסמכתי עליו?

בכיתי. ועוד. ועוד. לא הצלחתי לעצור. יכולתי לשנות מלא. לקום ולתפוס לו את הזין ולשבור אותו. לא עשיתי את זה. טעות 19.
היא קנתה לי גלידה. דיברנו.
הבנתי שאני לא יוכל יותר לישון עם בן באותה מיטה. באותו חדר עם דלת סגורה.
איך אני יכולה לסמוך עם אנשים יותר. זה קרה לי מחבר.אדם קרוב שאני מאמינה וסומכת עליו.

חסמתי אותך. באינסטרגם. מחקתי כל תיוג שלך אצלי. כל סטורי. אתה בכל מקום. דיברתי עם חברה. שתפסיק לסמוך עלייך.

אתה נחש ומניאק ומגעיל ואני מתחרטת על עצם הקיום שלך. אני לא יכולה להגיד לאף אחד. כולם מכירים אותך. זה יכול לפגוע לך בחיים.

אני רוצה להגיד לך משהו. שתדע. שתרגיש רע.

חזרתי הביתה. שתיתי שוט וודקה. עדיין זוכרת זה לא עזר.
עליתי על האוטובוס. זה נראה כמו חלום. זה באמת קרה.

עכשיו שאני כותבת עלייך. שלחת לי הודעה. תמונות שלי שצילמת. אני לא פותחת. לא עונה. לא רוצה לראות אותך יותר לעולם. ואני זוכרת הכל. כל רגע ורגע.
אני שונאת אותך!!

בסוף אני אספר למישהו, ולי יהיה קל יותר, ידעו עלייך. מגיע לך.
אני לא הולכת לבית ספר.
קראתי על זה.
תחושת דיכאון, פחדים,פלאשבקים,קשיי שינה,התקפי בכי וקושי להתרכז. הכל קורה.

אני שונאת אותך!!

לא נאנסתי. לא ירדו ממני התחתונים לרגע. אני בת 15. הוא ידע שאני חותכת. הוא ידע שהמצב הנפשי שלי לא טוב. היו לו הזדמנויות להפסיק , ניסיתי לתת לו הזדמנות.

בסוף הייתי ערה כל הזמן.
ואני יודעת שזה לא חלום.
אני שונאת אותו!


תגובות (1)

את חצי ממני, כואב לך – כואב לי.

27/05/2018 22:17
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך