הבחירות האחרונות??

בלהה יקרה, גיבורת סדרת הסיפורים שלך –אילנה– היא טיפוס אמוציונאלי חסר היגיון.
לאורך הסדרה, די ברור שאילנה גרה בישראל, ולא באיזו רפובליקת בננות. יותר מזה, היא גרה באזור המרכז.
אילנה שלך, היא שמאלנית מצויה; לא מרוצה מהמציאות הנהדרת שסביבה. זו כמובן זכותה המלאה להפגין, זו הרי מדינה דמוקרטית; אבל כמו השמאלני המצוי, לדעתה צריך להחליף את העם.

מזה שנתיים רצופות, וארבע מערכות בחירות, העם בחר שוב ושוב את אותה הבחירה. זכותה המלאה של אילנה להחמיץ פנים, אבל ייאוש? מהמציאות הישראלית הנהדרת? זה פשוט חסר היגיון!

העשור האחרון במדינת היהודים היה הטוב ביותר מבחינה ביטחונית. מספר ההרוגים והפצועים מפיגועים/ מלחמות/ רקטות וכיוצ"ב – הנמוך ביותר; הייצוא הביטחוני עלה בנפחו ואיכותו; שיתופי הפעולה הביטחוניים עם מדינות אחרות זינק הן בכמות והן באיכות.

המצב המדיני השתפר פלאים. תמיכה אמריקאית ללא שמץ היסוס; פתיחת ארבע שגרירויות בירושלים; הסכמי אברהם שבמשך כמעט עשור נבנו בשקט – סוף כל סוף הבשילו לכדי נרמול יחסים עם ארבע מדינות ערביות, ועוד כמה בדרך; גם באירופה כבר מבינים שערביי יו"ש הם לא הפתרון המדיני לשום־דבר אלא המכשול המדיני הכי גדול.

מאז השריפה בכרמל לפני כעשור (זו עם ארבעים וארבעה הנספים), הבין ראש־הממשלה דאז (ועדיין) שעל־מנת לבצע משהו כראוי – עליו להיות מעורב בכך אישית. שש שנים אח"כ, בשריפה הגדולה הבאה, הוא אכן היה מעורב אישית – והמערכת אכן עבדה כראוי.

הקורונה הגיעה גם אלינו. חשבנו שאנו ניו־זילנד – טעינו. במצב הנתון שנוצר, ההתמודדות הישראלית עם המגיפה מעוררת הרבה כבוד והערכה. אולי לא בקרב השמאלנים, אבל בחוץ־לארץ מייחלים להיות כמונו. גם כאן, מעורבותו האישית של ראש־הממשלה (עפ"י עדותו של מנכ"ל 'פייזר') היא שהניבה תוצאות.

יחד עם כל העומס לנהל מדינה, להיות מצוי בנבכי ובפרטי כל מערכת, לערוך ישיבות ולקבל החלטות בכל נושא בנפרד ובכולם יחד – יש כנגדו שלושה כתבי אישום (בהמשך). להצליח לעשות את כל זה במקביל ולמרות אותם כתבי האישום – זו גאונות. זו עצמה סיבה מספיקה להעריץ את הסוס המנצח.

חשוב וצריך וראוי לברר בבית־המשפט את ענייניו המשפטיים של כל אדם, ובוודאי של ראש־הממשלה. אבל לא בזמן כהונתו. את ראש־הממשלה אפשר וצריך להחליף בקלפי; לא בבית־המשפט. כל עוד אין אפילו שמץ חשד שהאיש רצח/ אנס/ בגד במדינתו/ זנח את תפקידו – יש לאפשר לו לסיים את תפקידו, ורק אז להפריע את מנוחתו עם כתבי־האישום.
באותו עניין: תיק 3000, היחיד שהיה בכוחו לסלק את ראש־הממשלה מתפקידו מחוץ לקלפי, נסגר ללא הגשת כתב־אישום!

במה מואשם ראש־הממשלה? בנהנתנות אישית, בהתנהלות משפחתית פוגענית, בקבלת שוחד, או בקיצור: הוא לא אדם כל־כך מוסרי.
אם נחיל את אמות המידה האלו על כל נבחרי הציבור – לא יישארו כאלו. אם נחיל אותן על הפקידים ועל מערכת המשפט – גם שם יהיה דילול משמעותי בכח־האדם. גם אנשי דת לא תמיד ייצאו נקיים.
למעט בגין, כל ראשי המדינה נחשדו בעניינים כאלו ואחרים. גם ראש־הממשלה הוא בן־אדם. על מגרעותיו ועל יתרונותיו.
אם הבנת בטעות שאני ביביסט – יש לי חדשות: גם אני רוצה להחליף אותו, אבל לא בשל כתבי האישום, אלא למרות כתבי האישום. לדעתי הוא לא מספיק ימני. לדעתי הוא מתפשר מדיי על יהדותה של מדינת היהודים; לדעתי הוא לא מגבה כראוי את מגיני ארצנו (אלאור אזריה כדוגמא מייצגת).
עד שיקום מישהו בשיעור קומתו, ועם יכולות מרשימות כמותו, אבל יותר טוב – אני נאלץ להסתפק בטוב.

כ־ 1.7 מיליון בוחרים הצביעו מפורשות 'כן ביבי'.
כמעט מיליון נוספים בחרו 'בסדר עם ביבי'.
למעלה משני מיליון בעלי זכות בחירה, כלל לא הגיעו לקלפי. 'מה שיוצא אני מרוצה'.
סה"כ כ־ 4.7 מיליון בוחרים מתוך כ־ 6.7 מיליון.
כמעט שני מיליון בוחרים בחרו 'רק לא ביבי'. מתוכם כחצי מיליון לא יהודים.
על זה נאמר: העם אמר את דברו.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.