הופעה
קפצתי לבמה ושרתי, הייתי כל כך להוטה ואפלו התרגשתי, שרתי שם מול אותם חבר'ה שראיתי כל השנה, החבר'ה שראו את פניי המתבגרות, וגם הם, שבאו כל אחד מקצה אחר, כל אחד בקיצוניות אחרת, סוף סוף הגעתי לזה, וכל אחד מהם, אם הוא משחק כדורסל לפעמים, מנגן ומלחין, עושה עיסת נייר, מתאגרף, שותה ואוכל בסתר, באמצע הלילה בורח ונמלט מהבית או סתם עושה גיחה לחברים או הולך למועדון ונשאר עד 3 בלילה, או כל היום התווכח עם המורים, או לומד וחורש ומטייל וממש ארץ ישראל היפה אבל זה לא אומר שכל הטירוף בחוץ לא נגע בו, או ההוא שבכלל מבטא את עצמו רק עם צבעים וכל מילה מיותרת, או אמן הגרפיטי, או החורט על הידיים שאף פעם ממילא לא לו עור, הצועקים מבפנים, החולמים, המבריזים, העובדים קשה, ה"סתם באנו לעצבן את ההורים", המתקדמים לאט ובגמישות כמו ברבור יפה עם חלקים מזכוכית.
וכשסיימתי את השיר, רציתי פתאום קצת להתחבא. אבל חייכתי חיוך ענקי.
תגובות (0)