הילדה המושלמת

היא תמיד הייתה הילדה המושלמת.
לא הייתה לה בושה לצעוק כשהיא לא מרוצה
היא תמיד חייכה גם כשהכל חשוך
היא תמיד צחקה בקולי קולות
היא תמיד הייתה אהובה על כולם
הבנים רדפו אחריה רבים מי יזכה בה
היה לה את החבר המושלם שתמך ואהב
היו לה חברים בכל מקום רק שיחת טלפון אחת ויש לה מה לעשות בסוף-שבוע
טוב ככה כולם חושבים אבל בכל פעם שהיא הייתה לבד הכל השתנה. והמסכה של השלמות נעלמה
היא הייתה חוזרת ובוכה תמיד חושבת שהיא לעולם תהיה יפה, שלעולם לא יאהבו אותה, שהיא לעולם לא תזכה להיות את הדבר היחיד שרצתה להיות מושלמת
היא הייתה עומדת קפואה בעולם של בחירות לא יודעת לאן ללכת, במי לבטוח היא תמיד הייתה אבודה
באיטיות היא נתנה לחושך לבלוע אותה, לפחדים לשלוט בה, לאימה שהתחבאה בה להשתלט.
היא לא יודעת לאן לפנות
כל חייה הם שקר אחד גדול, המשפחה שלה שהבחינה בזה התנהגה כאילו לא ידעו דבר
איך הם יכלו להעמיד פנים
הם שאלו שאלות בהיקפין אף פעם לא שאלו ישירות, כל פעם הייתה שואלת את עצמה שאלה אחת
למה אני חיה?
למה אני כאן?
ואז באמת היא ענתה לעצמה
"אין סיבה"
וזה היה היום האחרון שראו אותה נושמת היא שמה קץ לחייה היא לקחה כדורים ומתה. אף אחד לא הבין למה ואיך היא הייתה מושלמת מותה נשאר תעלומה וכולם בכו לא יודעים על האמת שמסתתרת מאחורי החיוך