חיית לילה
סיפור אישי שנכתב כשהפסקתי להיות מטפלת והתחלתי להיות מטופלת.

העירומה

חיית לילה 22/03/2017 1008 צפיות 13 תגובות
סיפור אישי שנכתב כשהפסקתי להיות מטפלת והתחלתי להיות מטופלת.

עירומה היא עמדה שם כשפתחתי את הדלת.
עירומה כסלע מתחת למפל או במקרה שלה- ברז.
עירומה וריקה כך ראיתי אותה, ריקה וחיוורת ואינה מבינה.
אני פותחת את הדלת, מגלה אותה כך.
אני פותחת את הדלת וליבי נחמץ.
עירומה מולי שם עומדת, קשה לפספס כמה שהיא רועדת.
נכנסתי לחדרון, סגרתי את הזרם.
העירומה לא הרימה את הראש, עליי היא לא מסתכלת.
החזקתי בידה, עזרתי לה לצאת.
העירומה רטובה כולה, גם אני רטובה כעת.
הלבשתי אותה בבגדים, העירומה לא התנגדה.
סירקתי את שיערה, אך במראה היא לא מביטה.
לקחתי אותה איתי ולמטה ירדנו, העירומה סימנה לי "לעשן".
שלוש סיגריות ברצף, קצת שיעול ואולי גם קצף.
אני תולה מבטי בעירומה, תוהה על מה היא חושבת.
אך עיניה הכבויות לא נפקחות, העירומות אינן נפתחות.
אנחנו עולות בחזרה למעלה, ואני מכניסה אותה למיטה בתקווה שתתנחם.
מחר העירומה תתעורר לעוד יום. מישהו אחר יעזור לה, מישהו אחר ייגע בה וירחם.
מישהו אחר כמו בכל יום ישאל אותה מה שלומה,
למרת שהעירומה מעולם לא עונה.
מישהו אחר יגיע מחר בבוקר כשהיא תתעורר.
העירומה תקום, הנשמה שלה בשינה תשאר,
ואני אהיה בקניון אחפש לי בגד או סתם משהו אחר.


תגובות (13)

נחמד

22/03/2017 07:33

מקסים. מבטא המון ובעל עוצמה רבה. את כותבת מצויין.

22/03/2017 07:38
E8 E8

מה קנית בקניון? אם זה לא זארה, זה לא שווה.
אה כן קטע נוראי שלא הבנתי בכלל בכלל כאילו עירום זה לא הרגשה יאו! (תעשי את זה בקול פרחי, זה התאים לי בראש)

22/03/2017 07:43

עמוק.
יש לך את זה בכתיבה.
אני חושב שאת יכולה יותר לזעזע את הקוראים.
שימוש נכון במילים מסויימות וסדר אחר ונהייה שפוטים של הכתיבה שלך.
ומה שכתבת ב"רציתי להוסיף" עצוב וכואב.

22/03/2017 11:09

הכתיבה פשוטה ומעבירה את המסר בצורה כואבת. אני מאמינה שאמת כואבת צריכה להכתב כך, בלי תיאורים מיותרים

22/03/2017 15:28

יפה ונוגע ללב !
אני לא בטוחה למה בדיוק התכוונת שרשמת שהפסקת להיות מטפלת והפכת למטופלת .
אבל אני מבינה את זה כך שנכנסת חזק מידיי למצבם של המטופלים האלה .
אין ספק שזה נורא מה שחווים האנשים האלה -אני עצמי עובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים במיוחד …
אומנם חשוב לזכור -ואם אנחנו לא נזכור את זה אנחנו נתמוטט ביחד איתם .
אנחנו לא אשמים במצבם -אף אחד לא אשם במצבם !
וכל מה שביכולתינו לעשות זה להיות חזקים ככל האפשר למענם ולחזק אותם .
ולהיות חזקים משמעות הדבר היא גם להינות מידיי פעם ולעשות משהו למען הנפש-
לכן ללכת להסתובב בקניון לאחר יום עבודה במקום כזה -זה הפתרון המושלם !
אם קניות זה משהו שמשמח אותך ברגיל .
עם נתייסר איתם ביחד -לא נוכל לעזור להם לעולם !
והכי חשוב זה לשמוח על כל דבר קטן שהם מתקדמים בו –
למשל לפני מספר ימים ילד שלא מדבר בכלל אמר מספר מילים אצלי בכיתה ואכל -למרות שכמעט לא אוכל .
ובשיעורים שלי כל הילדים צוחקים ומחייכים –
אז מה שהם לא מדברים גרמתי להם אושר לזמן קצר -זה מעולה !
לרפא אותם לא נוכל גם אח נתייסר ולא נוכל לשמח אותם אם נהיה מוכי יגון בעצמינו !
תחשבי על זה

23/03/2017 17:06

עכשיו, כשהסיפור אי שם בדף השישי ופחות אנשים קוראים את התגובות…
אני חייב לציין שאנחנו דומים.

27/03/2017 18:14

מרגישים בכתיבה שלך את החכמה שלך. את כותבת באופן מתוחכם ומרתק! מצליחה לעורר מחשבה בצורה מיוחדת.

03/04/2017 23:42
סיפורים נוספים שיעניינו אותך