העמוד השישי ביומן המחשבות שלי

blopimafish 09/04/2020 800 צפיות 4 תגובות

תן לי לעוף, תן לי לרחף בין העננים לגעת בצמר גפן שהם מדמים .
תן לי לראות את הנוף מלמעלה ,
תן לי להרגיש חופשיה .
לא לחשוב יותר מידי .
לא לתת למילים לגעת בי ולפגוע .
כמו חץ שפוגע ישר במטרה והמטרה היא הלב .
תן לי לשכוח את התחושה שאיבדתי כל תקווה לחיות .
לשכוח את התחושה שהסתכלתי במראה והתאפקתי לא לשבור אותה ,
במקום להרים את הראש ולראות את הציפורים מצייצות ועפות , תן לי לעוף איתם .
העולם הזה כל כך אכזרי , כל כך לא הוגן .
למה הכנסת אותי ?
תן לי בבקשה , תן לי חופש .
חופש מהמחשבות , מהכעס, מהעצבות , מהסבל .
חופש מהכל
בבקשה , אני לא יכולה יותר .
אני שבורה לרסיסים
בבקשה
תן לי לעוף .

תן לי למות


תגובות (4)

דבר ראשון כתיבה מהממת, דבר שני אני מאוד מקווה שהמשפט האחרון לא היה באמת הרצון האמיתי שלך.
באמת שאני מבינה, העולם יכול להרגיש מאוד אכזרי וקשוח. בסופו של דבר יש את האור, פשוט בטוחים שכשהוא יגיע הכל יהיה מושלם. מי אמר שאי אפשר להנות ולחיות תוך כדי החושך ובינתיים להרגיש חי? אין לי מושג מה גורם לך להרגיש את זה. אני מרגישה חסרת אונים שאני לא יכולה לעזור בכל דבר, אבל אני בטוחה שקיים גם האור.
הטיפ היחיד שיש לי הוא: אל תפסיקי לנסות לקום מחדש, להמשיך ולהנות, אני מאמינה שתמצאי את השמחה שלך!

10/04/2020 00:38

אוי א-לוהים כמה שאני מזדהה איתך.

10/04/2020 00:41

אבל דיר באלק את עושה משהו. אנחנו נתאפק חזק חזק. עד ששחר יפציע. אולי השחר זה אנחנו.

10/04/2020 00:43

    מסכימה.

    26/01/2021 13:02
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך