השלב הרביעי

האופניים עצרו בחריקה ליד הנהר השוצף. הוא ירד מהם בקפיצה, ורץ אל הגדה. תוך כדי ריצה הוא הסיר את נעליו, וכמעט החליק על האדמה הבוצית. במאמץ רב הוא ייצב את עצמו ונעמד על הגדה. הוא הכניס רגל אחת אל תוך הזרם הקפוא, ואחריה את השנייה.
הירח האיר את המחזה באור לבנבן חלוש, והוא התיישב על הגדה, רגליו משכשכות במים. הוא נשם נשימה עמוקה.
הוא תמיד בא לכאן כשלא היה יכול יותר. המים הרגיעו אותו, והוא יכול היה לעשות סדר במחשבותיו. הוא נשם נשימה נוספת, עמוקה אפילו יותר. הוא איגרף את כפות ידיו ועצם את עיניו בחוזקה, נועץ את ציפורניו בבשר כף ידו. אחרי כמה שניות, הוא הרפה. נשימתו האטה, והוא פקח את עיניו. המים געשו מתחתיו, קרים וצלולים. הוא ראה דג קטן בזרם.
הנשימות והאגרופים היו השלב הראשון.

בפעם הבאה שבא אל הנהר, הירח היה דק יותר, חרמש בשמי הלילה. הוא אפילו לא עצר את אופניו, הוא קפץ מהם והניח להם ליפול על הבוץ. הוא הסיר את נעליו והתיישב על הגדה, רגליו בתוך המים. נשימותיו היו מהירות ושטוחות. הוא ניסה להשליט בהן סדר, אך הדבר היה מעל לכוחו. הוא אגרף את ידיו ונאנק בכאב כשציפורניו ננעצו בסימני הציפורניים שנשארו מהפעם הקודמת. ביד רועדת, הוא הוציא מכיסו עט נובע, וצייר על זרועו פרפר קטן ושברירי. הוא עיסה את זרועו בידו השנייה, עצם את עיניו, וניסה להירגע.

בפעם השלישית שבא אל הנהר, הוא בא כשכפות ידיו כבר היו מכוסות בדם. הוא בא בלי אופניו, ברגל, רועד מקור. הירח בקושי נראה בשמים, פס דק יותר מהצלקות שהיו בפנים כפות ידיו. הוא כבר לא פעל בתזזיתיות ההיסטרית שליוותה אותו מאז השלב הראשון. הוא התיישב כשרגליו בתוך המים. נשימותיו היו איטיות וכבדות.
הוא הושיט את ידו לתוך הזרם, והמים נצבעו באדום. השטף הקר הרגיע את פצעיו הפתוחים. הוא עטף את אצבעותיו מסביב לחלוק נחל שהתאים למידות כף ידו והוציא אותו מן המים. בתנועה מדויקת, הוא הקפיץ את החלוק על הזרם. החלוק שקע כבר בפעם הראשונה שנגע במשטח הקריר של המים, הזרם היה עז מדי. הוא ידע שזה מה שיקרה, לכן הקפיץ את החלוק. הוא ידע שכמו החלוק, הוא נסחף בזרם, טובע, וידע שכמו החלוק, סיכוייו לא לטבוע מיידית הם אפס.

בפעם הרביעית שבא אל הנהר, לא היה ירח. העולם היה עטוף בחשיכה, וכל שניתן היה להבחין בו היה קול חריקת אופניים. למחרת בבוקר, כשהשמש זרחה, האופניים עדיין נחו בבוץ, מיותמים. והוא שכב בקרקעית הנהר, וסוף סוף יכול היה לנוח.