התיק השחור של הילדה עם עיניי הירח

הינה היא שוב חשבתי לעצמי.
הילדה עם התיק השחור ועיניי הירח. היה לילה קר והרוח העיפה את השיער מפנים שלה.
תהיתי כמה זמן ייקח לה ללכת שוב לפינה ולצרוח. כי זה קורא כל יום. הם אומרים שיש לה טראומה. שהיא וחולת נפש.
בגלל זה אני פה. בגלל זה היא פה. כי אנחנו "שונים". הם אומרים שאנחנו לא בסדר. אבל בגלל זה הם צריכים לקשור לנו את הידיים ולחשמל אותנו? בגלל זה הם דוחפים לנו כמויות של תרופות שאפילו האנשים הזקנים בעולם לא לוקחים?. הינה היא צורחת. האחות שוב חשמלה אותה. זאת הדרך היחידה להשתיק אותה.
ועכשיו הילדה עם התיק השחור ועייני הירח לא פה יותר. היא עברה לעולם שבוא היא מקווה שמישהו יבין אותה בו. היא לא יודעת שאף פעם לא מקבלים אנשים שונים. לאנשים שונים אין מקום בעולם הזה. כנראה בגלל זה אני לא שייכת לשום מקום.