YE_ the secret
רציתי לדבר על עניין ה"מקובלת" מזה בכלל "מקובלת" וואי שונאת את המילה והמשמעות של הדבר הזה בעע ובגלל זה אני רושמת את המילה הזאת עם מכראות.
חשוב לציין שאני ונורית .כ. היינו חברות טובות מכיתה א' עד ג'.
**הסיפור הוא עלי ואני עכשיו בת 13 :)
**הסיפור הוא אמיתי אך עם שמות אחרים (כולל השם שלי)
תגיבו תדרגו ותגידו את דעתכם אשמח לקבל הארות והערות :)

להיות נערה מתבגרת – פרק 2 – סוף שנה

YE_ the secret 20/04/2013 698 צפיות 2 תגובות
רציתי לדבר על עניין ה"מקובלת" מזה בכלל "מקובלת" וואי שונאת את המילה והמשמעות של הדבר הזה בעע ובגלל זה אני רושמת את המילה הזאת עם מכראות.
חשוב לציין שאני ונורית .כ. היינו חברות טובות מכיתה א' עד ג'.
**הסיפור הוא עלי ואני עכשיו בת 13 :)
**הסיפור הוא אמיתי אך עם שמות אחרים (כולל השם שלי)
תגיבו תדרגו ותגידו את דעתכם אשמח לקבל הארות והערות :)

אני ומאיה היינו חברות הכי טובות למשך קצת פחות משנה, במשך הזמן הזה כולם אמרו לי שאני שפוטה שלה אבל לא האמנתי לזה, חשבתי שהם סתם רוצים להציק ולהפריד אותנו. אך לא! הם צדקו עכשיו כשאני חושבת על זה אני ממש אבל ממש הייתי שפוטה שלה.
במשך השנה הזאת שהיינו חברות הפכנו להיות חמישייה – אליאנה, נורית .א., מאיה, נורית .כ. ואני.
תמיד מאיה דיברה איתנו על זה שאם היא תהיה "מקובלת" היא "תהפוך" אותנו למקובלות. ותמיד שאלתי אותה איך ותמיד היא העבירה נושא.
לבסוף איכשהו היא הפכה ל"מקובלת" וכמובן, כצפוי היא לא "קיבלה" אותנו – כלומר עשתה אותנו "מקובלות" יותר.
ואז אליאנה נהייתה חברתי הטובה שגם היא נטשה אותי – ואותו סיפור כמו מאיה, היא "הבטיחה" שתעשה אותנו יותר "מקובלות" אבל כמו מאיה זה לא קרה.
אחריה נהייתה לי חברה טובה שאני לא אשכח לעולם! נורית .א., היא באמת הייתה חברה טובה תמיד הייתי באה אליה והיא אליי והיה לנו מאוד כיף אבל מאוד.
בתחילת כיתה ו' אבא של נורית היה צריך לנסוע מהעבודה שלו לארצות הברית והיא איתו, וכך נאלצנו להיפרד. לפחות היא לא הייתה צבועה וכלבה (סליחה על המילה הבוטה)
לבסוף מכל החמש נשארנו רק שתיים – אני ונורית .כ..
אני ונורית .כ. נעשנו חברות טובות, אך שוב פעם, נפרדנו. (כנראה הגורל שלי הוא להיות פחות משנה עם חברה טובה). הפעם נפרדנו בגלל התיכונים – היא הלכה לתיכון אחד ואני לאחר. חשוב לציין שאני ונורית .כ. היינו גרות מאוד רחוק אחת מהשנייה – רבע שעה נסיעה!
לקראת סוף שנה חילקו לנו מהתיכון פתק שבו היינו צריכים לכתוב שלוש אנשים שהיינו רוצים שיהיו איתנו בכיתה. כשבאתי למלא את הטופס הבנתי שאין לי חברות, לא היה לי את מי לרשום :(. לא ידעתי מה לעשות, לבסוף כתבתי שלוש שמות של בנות שחשבתי שהם חמודות ויהיה לי טוב איתם. ובכל פעם ששאלו אותי במי בחרתי, העברתי נושא, כי לא רציתי שהבנות שבחרתי בהם ידעו את זה :(, אפילו לא סיפרתי את זה לנורית.
בסוף השנה, ביום האחרון, כשכולם בכו .. (כן בכו שאחרי שלוש ימים הייתה הבת – מצווה שלי וכולם ניפגשו בה) כולם בכו ואני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, פשוט לא ידעתי עד שבסוף גם אני בכיתי ורק אחרי איזה חצי שעה הלכתי וחיבקתי את נורית ובכיתי איתה, ואם אני מסתכלת על זה מהצד זה נראה צבועה מאוד!! אבל זה לא היה כך, אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, האם ללכת אליה, אולי זה יגרום לה עוד יותר לבכות, פשוט לא ידעתי מה לעשות…

המשך יבוא :) ……


תגובות (2)

מחכה להמשך:P

20/04/2013 11:11

תודה :)

20/04/2013 11:31
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך