לו הייתי.

אולי הייתי צריכה מישהו, לו הייתי אוהבת.
אולי הייתי צריכה דבר מה העשוי מרגש,
אם לא הייתי פוגעת.
אולי הייתי באמת צריכה,
אם הייתי מרצה אותם.
את הפרצופים הנחמדים שלהם.
החיוכים, שורטים לי את ליבי.
אולי הייתי באמת צריכה דבר מה
העשוי מאהבה,
אבל אני, כבר וויתרתי על זה מזמן.
אוה לא, זה לא בגללה.
היא עצמה חפה מפשע,
אלא רק אני פוגעת ושורטת
כאשר עיניי הקטנות אינן שמות לב.
אני פוגעת עם האבנים
אחת-אחת, בדיוק במקום.
וכל פעם, אני מתגעגעת
לזמן כאשר רק למדתי לעשות זאת.
(היינו שמחים יותר פעם.)