לחיות בשביל עצמך- פרולוג

בכל חברה יש את ה"כללים" האלה שאם לא תצייט להם החברה לא תרצה אותך עוד, אם אתה תאמר משפט לא נכון אתה לא תהיה עוד חלק מהחברה לא חשוב עד כמה היא מ"מקבלת", אני קוראת ספרים מסוימים רק בגלל החברה ואני יודעת שאם אני לא יעשה את זה החברה לא תקבל אותי.
רוב האנשים יודעים לאיזה חברה הם משתייכים ומה האופי והאישיות שלהם , אבל אני לא, עם כל אדם אני מתנהגת שונה, יש אנשים שיגידו שזה טוב ואני מתאימה את עצמי לחברה שאני נמצאת, אבל הכל מתערבב ואני לא מוצאת את עצמי בין כל האישיות האלה , לפעמיים שאני מסתכל על עצמי אני לא מזה את האדם הלבוש בבגדים עד שאני מעלה את עני ורואה את פרצופי, שזו אני.
לחברותי אני אומרת שאני רוצה לעסוק באנימציה בעתיד ולהורי אני אומרת שאני רוצה להיות דקטור וכאשר סיפרתי זאת לחברותי הם רק צחקו עלי, ואני פשוט מדחיקה את העתיד לצד , ואני פשוט לא רוצה לקום בבוקר וללכת לבית ספר אבל אני מחריכה את עצמי לקום ולהדביק על פני חיוך.
ואני סובלת מזה כל יום מבלי שאף אחד ידע, כי בכל חברה כמו שיש מנהיג יש גם אחד שסובל מבעיות נפשיות , ולא בהכרח שמים לב לזה.