eleanor :D
היום הכי נורא וקשה בחיי.. די, אני לא יכולה.. אני לא מספיקה לבכות.. היום בהלוויה.. לראות את הקבר שלו לצד המון אנשים.. לבושים בשחור.. אני עצמי לבושה בשחור.. לראות את תאריכי חייו הקצרים.. לא הצלחתי לקרוא הייתי צריכה שיעזרו לי..
אני מתגעגעת אליו, מתגעגעת ורוצה אותו יותר מכל דבר אחר..
אני אוהבת אותו!
אני לא מסוגלת לכתוב עכשיו כלום.. אין לי כוח לכלום. בא לי רק לראות תמונות וסרטונים שלנו ביחד ולהיזכר בזמנים מאושרים יותר..
בתקווה לפחות.

לעומר היקר שלי,

eleanor :D 30/05/2013 970 צפיות 7 תגובות
היום הכי נורא וקשה בחיי.. די, אני לא יכולה.. אני לא מספיקה לבכות.. היום בהלוויה.. לראות את הקבר שלו לצד המון אנשים.. לבושים בשחור.. אני עצמי לבושה בשחור.. לראות את תאריכי חייו הקצרים.. לא הצלחתי לקרוא הייתי צריכה שיעזרו לי..
אני מתגעגעת אליו, מתגעגעת ורוצה אותו יותר מכל דבר אחר..
אני אוהבת אותו!
אני לא מסוגלת לכתוב עכשיו כלום.. אין לי כוח לכלום. בא לי רק לראות תמונות וסרטונים שלנו ביחד ולהיזכר בזמנים מאושרים יותר..
בתקווה לפחות.

עומר היקר שלי, תקוותי היחידה להתעורר בבוקר, נפשי, לבי, עצם קיומי..הדבר היחידי ששפוי איכשהו בחיי, קרן האור והחושך שלי, חיוכי ודמעותיי..
הלכת לי, עזבת אותי בדיוק היום, לפני שנה אחת וארורה והקשה ביותר בחיי, הלכת ושברת אותי למליוני רסיסים, חרבת אותי עד עפר וריסקת, לבי השולח והתפוצץ, נעלם.. אני עצמי נאבדתי, עדיין מוחזקת ומושלכת אי שם בחצר האחורית של בית החולים, המקום האחרון שבו ראיתי אותך, ואני כה משתדלת ורוצה, נואשת וזקוקה – לזכור אותך כך, עם החיוך הכובש שמשתקף בי, עם השפתיים הוורדרדות כוורד שגירו אותי כל פעם מחדש, בעל העיניים הכחולות והסוערות שמסתירות ואומרות לי כה המון, עיניים שהפנטו אותי וכבשו עוד מהרגע הראשון, עיניים יותר כחולות מהים.. מכדור הארץ.. עומר שלי, בעל השיער החום שתמיד היה פרוע ואהבתי להעביר את אצבעותיי בו ולקרוע, לחוש כיצד אני קרועה בך..
אני שלך, אני תמיד יהיה שלך, כל יום שעובר אני רק חושבת עליך ומתגעגעת אליך יותר, הזמן רק מחמיר את הכאב, אני חשה ריקה. כאילו ושפדו בלבי את הסכין החדה שבחדות וסובבו אותה עד זוב דם, עד סף הכוחות האנושיים שלי, כל יום אני מנסה להירדם אך לא מצליחה.. בכל פעם כשאני עוצמת את עיניי אני נזכרת בך, בכל פעם כשאתה מחבק אותי אני חשה אותך.. כשאני נושכת את שפתי התחתונה אני נזכרת כיצד אהבת אתה לעשות זאת.. כיצד נשקת אותי וכל העולם נדם מלכת, הקרקע התפרקה מתחתיי והכל החשיך, רחפתי באוויר, חשתי על גג העולם והגבר היחידי שרציתי היה לצדי – אתה.. זה תמיד היה אתה.. היית הראשון שלי בכה המון דברים חשובים.. ובעיקר, האהבה מהראשונה, הגבר הראשון שבאמת אהבתי וגרם לי לחוש נאהבת למרות כל הסודות והטראומות שלי, הבעיות והמשברים, קבלת אותי כמו שאני וחברת אותי מחדש.. הפכת אותי לנערה אחרת, ואני… אני כל כך מודה לך, תודה שלא וויתרת עליי, תודה שתמיד היית לצדי, ידעת מה לומר ומתי לחבק, מתי לנשק ומתי לנזוף כשצריך.. תמיד ידעתי שהמקום הכי בטוח ושפוי, המקום הכי משמעותי לי בעולם הארור שאני חיה ומנסה לשרוד בו הוא החזה החם שלך והזרועות שלך.. שעוטפות אותי.. ואני מתפוגגת, מתפוררת, דמי מתלהט בעורקיי ומתפרע בכל גופי, אני צווחת בהשתוקקות שהרגע הזה לא ייגמר לעולם, צווחת צווחה מחרידה שמהדהדת בכל איבר, תא ומערכת בגופי.. אני קצרת נשימה וראשי כואב רק מהמחשבה על כך.. הבטן נקשרת שוב ושוב, באלפי קשרים כפלונטר קשה לפיצוח ואני כה משתוקקת ללחוש לך באוזן את מה שלא עשיתי כה המון זמן – אני אוהבת אותך.
אני אוהבת אותך עומר, אוהבת יותר מאשר את חיי, את חבריי, את משפחתי.. אתה היית ואתה עדיין הכול בשבילי, האהוב שלי, הגבר שלי, האח הגדול שלי, החבר הכי טוב שלי, החצי השני שלי והנפש התאומה שלי.. אני לעולם לא אשכח את כל הרגעים שחלקנו יחדיו, כיצד סבכת אותי ואני כעיוורת הלכתי אחריך כי כישפת אותי.. וכשלמדתי להכיר ולשמוע על חייך והמילים שיצאו לך מהפה.. למען השם הרגת אותי ברגעים האלו, רק רציתי לנשק אותך ולמחות צלקת – צלקת, כאב ועוד כאב.. מצדי לחוש הכול ורק שאתה תזרח ותעריך את עצמך..
כמו שאני מעריכה אותך, אני כל כך גאה בך, כולם יזכרו אותך וידעו שהיית מיוחד, הצלחת בהכול, הרשמת את כולם בכה המון דברים מדהימים – אתה החיקוי לדוגמה שלי, פשוט כך.
כל נגיעה שלך.. אפילו הכי קטנה.. היית בשבילי נפשית ופיזית, ואני.. לעזאזל, אני מתגעגעת לזה, אני מתגעגעת אליך, לכל דבר ודבר בך ומעבר.. ללב העשוי מזהב טהור שאיני אמצא באיש.. לעולם איני אהיה אותה לין, שינית אותי, אתה חרוט בלבי ובנשמתי, חלחלת לי כה המון ללא כל דרך חזרה, ואני יודעת שהבטחתי שאמשיך הלאה ולא אתן למוות שלך להרוס לי את החיים..
אבל זה מה שקרה.
וזה יותר חזק ממני, איני מסוגלת לשלוט בכך! אני זקוקה לך, כמהה, נואשת, אתן הכול על מנת שתחזור.. הכול, את כל ההון שבעולם, אוותר על שמי ועל דרך חיי, על הציונים שלי – הכול.. רק תחזור לשנייה אחת, ותגיד לי כמה אתה אוהב אותי ולא תשכח לעולם.. כי אני לא אשכח אותך, אתה בלתי נשכח, אתה המלאך.. המלאך שלי.. שהחלטת לפרוס את הכנפיים שלך בלי לומר שלום וגרמת לי לצנוח, לשקוע לעמקי הייסורים והכאב.. טבעתי, טבעתי בשממה, באפלה..
חלמתי שיום יבוא ואני אצעד מתחת לחופה, לבושה לבן, אתה תלבש את הטוקסידו המטופש, חלמתי שנתחתן, נגור יחדיו, נוליד ילדים.. נראה אחד את השנייה גדלים ומזדקנים.. אוהבת אהבת נצח, רציתי אותך כמו שלא רציתי אף גבר בכל חיי.. אבל אין לי אותך יותר, כי אתה אינך עוד.. וזה שובר אותי, זה שובר את כל כולי.. מהרגע הראשון התאהבתי בך ולא הפסקתי, אפילו ברגעים שבהם הייתי בטוחה שנפרד, למרות כל המכות, הסמים, הסיגריות, השתייה והמשפחה.. וכן, גם אנחנו עצמנו, לא הפסקתי לאהוב אותך וידעתי שאעשה הכול בשבילך.. וזה עדיין מה שאני עושה..
אתה הולך אתי, בכל צעד וצעד שאני צועדת אני חשה אותך מאחוריי וזה כה טוב, איני רוצה שננתק את הקשר, איני מוכנה לכך… אמות אם אדע שבאמת הלכת לך לדרכך, בבקשה, תאיר את השמש ותגרום לרוח לנשוב.. בכל רגע ורגע, זה כה מחזק אותי, אין לך מושג עד כמה..
תמיד חזקת אותי, היית העוגן שלי, התקווה, המשענת, השק חבטות שלי, האוזן הקשבת, היומן הסודי.. זהו הסיפור שלי ושלך ואיש לא יוכל לקחת או לשנות זאת, הסיפור אהבה שאין לו סוף.. כי זו אהבה של רק פעם אחת.. פעם אחת ויקרה בחיים..
לצערי מצבו של יעקוב מדרדר אך הוריי דואגים שיטפלו בו בתנאים הטובים ביותר, ירון חי עם משפחה מאמצת והוא נפגש עם יעקוב בכל הזדמנות אפשרית, הוא ולין עדיין ביחד.. אתמול, ישבנו ביחד לאכול ארוחת ערב, כל המשפחה של שנינו יחדיו, זה גרם לי לדמעות בעיניים. כמו.. כמו שזה גורם לי עכשיו.. לעזאזל עומר היה מקום בשבילך שם! ממש מקום לידי, וזה לא היה אמיתי כי לא היית שם וכל כך רציתי שתהיה שם ונוכל להתחבק בחשאי ולשמוח מהמאורע.. מאורע שטבול בעצב..
אתה חסר לי כל כך, חצי ממני מת, אני חשה חולה כל כך, אני רק רוצה להיות אתך, לראות אותך, אני לא רוצה לעזוב אותך.. אתה אולי תכעס אך שקלתי לא פעם ולא פעמיים להתאבד, אך אז ראיתי אותך בעיניים וחשבתי על המבט העצוב ובעל התבוסה שלך שאינך יכול עכשיו לבוא ולהציל, לעזור לי.. אל תדאג, איני ארים ידיים לעולם – למען שנינו, אני ממלאת את המקום שלך ודואגת לכולם.. וגם לעצמי.. אל תדאג.. תנוח.. זה מגיע לך.. עשית המון בחייך.. אני כאן. אני כאן. אני כאן! ולעולם איני אעזוב אותך.. לעולם לא..!
איני יכולה עדיין באמת להבין שאתה מת, מי שמע על נער יפהפייה שאמור להיות בן 19 עוד חודש שחייו נקטעו? זה טראגי כל כך.. אבל אף אחד לא מבין אותי.. אף אחד לא יכול להבין לא משנה כמה ינסה זאת.. אבדתי משהו יקר ממני..
אבדתי את האהבה של החיים שלי.
אין מילים שיכולות לתאר את הכאב והאובדון שאני חשה וסוחבת כל יום, לא משנה כמה אכתוב ואנסה לפרוק זה תמיד יהיה גמדי למציאות..
השרשרת, השרשרת שאני כל כך אוהבת שנתת לי הולכת אתי.. אני מחזיקה בה עכשיו.. ואני מבטיחה כשאתחתן, וילדו לי ילדים, אני אעניק להם זאת.. היא לא תלך, וגם אתה לא.

שלך, לנצח נצחים, לעולמי עד,
לין.
אני אוהבת אותך מלאך.


תגובות (7)

לין.. הכל יהיה בסדר. זה קשה, זה צורב, ואני מבינה אותך.
משתתפת בצערך, וכמובן מקווה שלא תדעי עוד צער.
תזכרי שאנחנו פה בשבילך, תמיד.
ריגשת אותי מאד, ולפני שהגבתי קראתי את זה פעמיים.
אל תחשבי לקחת את חייך, הם יקרים, ובלעדייך יהיה קשה. בכלכך הרבה מקומות. מה עם ירון? הוא אוהב אותך, ואני לא חושבת שהוא יהיה מסוגל לאבד גם אותך. יעקב? גם הוא אוהב אותך, ומשמח אותו לבלות בחברתך.. כפי שאני הבנתי מהסיפור שלך. והורייך, ואחותך?
לין, תמיד תזכרי שאת יכולה לכתוב, לצעוק, לבכות, להתעצבן.. ואנחנו תמיד נהיה פה בשביל לשמוע את זה ולעזור. לעלות לך אולי חיוך קטנטן על השפתיים.
אני אוהבת מלא, ותמיד פה בשבילך ♥ תישארי איתנו (:

30/05/2013 05:57

וואו. אני לא חושבת שיש מה להגיד על כזה דבר, אבל אני אנסה.
ריגשת אותי, הזזת לי את הלב. בכל שורה ושורה שלך בכיתי. כל מילה הרגישה לי אמת. כל שורה הסבירה לי, מה זאת אהבה.
בלילה אחד, כשקראתי בפעם האלף את המכתב שעומר השאיר, בכיתי בלי סוף, אף אחד לא הבין מה עובר עלי. צעקתי על אלוהים, לא הבנתי איך הוא יכל לקחת אותו…איך הוא יכל להשאיר אותך ככה…ולא קיבלתי תשובה. רק דממה. דממה וחיים.
כי אחרי הכל החיים זורמים, ממשיכים, בלי שום רחמים, בלי עצירות.
מקסימה, תמשיכי בחיים האלה, יש לך זכות עצומה שזכית לאהוב ככה, להרגיש ככה… ועוד תזכי לאהוב…..אוהבת ומעריכה

30/05/2013 06:01

אני …עוצרת את הדמעות,
וזה קשה לי.
ריגשת אותי,
לכל אורך הסיפור שלך ושל עומר,
שלא הסתיים.
אני קוראת כל יום את הפרק האחרון וקשה לי להאמין בכל פעם מחדש למה שקרה לו.
את מדהימה,
וחזקה.
את עברת כל כך הרבה ואני מעריצה וסוגדת לך,
את מודל לחיקוי.
ואני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
ושתזכי לאהוב שוב.

שלא תדעי עוד צער, :<
קורן ♥
לאב יו ♥

30/05/2013 06:24

תודה רבה לכל אחת ואחת ממכן.. חברות שלי, אחיות שלי, משפחה שנייה שלי – תודה על כך שלא עזבתם ונטשתן גם ברגעים הכי גרועים שלי בסיפור, תודה על התמיכה, האהבה, ההבנה, הרגישות.. תודה על כך שהכרתי בנות כל כך מדהימות כמוכן.. אני באמת אהבת אותכן ואתן חשובות לי ונכנסתן ללב.. עמוק..3>
ויויו- כתבתי לך תגובה במשתמש של בת דודה שלי, לקטע האחרון שהעלית של הסיפור דלי.. בבקשה תקראי את התגובה.. רגשת אותי

30/05/2013 06:37

לין אין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה שאת גיבורה את סוחבת איתך סיפור חיים לא קל אך לא מוותרת בשביל אהבה של עומר ושלך אהבה שעוד אצלך ותמיד תהיה ואני בטוחה שגם אצלנו למעלה הוא שומר עלייך תמיד מלאכים שומרים זה תפקידם
אני רק חשבתי שהחיים שלי מסובכים וקשים אך לא גרמת לי לחשוב שהדברים האלה שטותיים מבחינתי את הגיבורה שלי היום את שורדת אני פשוט כל כך גאה בך שאת אפעם לא שוחכת אותו לא מנסה לברוח מכל מה שהתרחש בניכם אלא רק רוצה לחזור זקוקה לזה נושמת לזה את לא מוכנה לשכוח וזה קשה לסחוב את זה כל יום ולילה להיזכר בדברים הטובים והרעים שחשתם אבל לצערנו העולם לא טוב ולפעמים דברים טובים נעלמים אך הסיפור אהבה שהיה בניכם זה משהו שכל בת חולמת עליו
הבן שידאג לה ויעריך אותה כל כך יאהב אותה והיא תמיד תהיה מקום ראשון בשבילו
אתם ניצלתם כל רגע אפשרי כדי להגיד אני אוהב/אוהבת אותך
אבל בשבילך זה עדיין לא נראה מספיק בשביל להראות את גודל אהבתך אליו
אני מקווה שתצליחי להתגבר עליו ותמשיכי הלאה תחשבי שזה בשבילו כי הוא רוצה את כל הטוב בשבילך ואך ורק בשבילך
כל עזרה תמיכה או כל דבר שתצטרכי אני תמיד פה את גרמת להבין מה זה חיים ריגשת אותי וגרמת לי לבכות בכל פרק ופרק להזיל דמעה של אושר וכאב והדבר הכי חשוב לימדת אותי שיש אהבה בעולם הזה והיא אמיתית וטהורה ומגיעה בזמן וברגע הכי לא תפוי שיש
אני אוהבת אותך ומאחלת לך את כל הטוב שיש בעולם
עדן

31/05/2013 10:17

וואו לינוש.. למרות שהפסקנו לדבר באימייל ואני כ"כ מצטערת על זה.. אני כ"כ מתגעגעת לשיחות שלנו.. אני ממש אשמח אם נחזור לדבר אבל כרצונך…
הלוואי שהיו לי מילים לחזק אותך.. לעזור לכאב להיות קצת פחות חותך וכואב.. אני עם דמעות בעיניים בגלל המכתב הזה… אבל אני רוצה לומר לך דבר אחד – הוא שם.. איתך.. תמיד.. הוא לעולם לא יעזוב..
אוהבת אותך מאוד ומחבקת מכל הלב 3>

15/06/2013 13:33

לקרוא את זה אחרי יותר משנה,להיזכר בסיפור ועדיין להיות בהלם מזה שהוא אמיתי..
שהכל קרה לך.
אני אוהבת אותך לין ומתגעגעת מלא,אמןן תחזרי לאתר.
מקווה שכבר לא כואב לך כמו שכאב אז,שאיבדת את עומר.
אני יודעת שזה משהו שתמיד ייכאב ותמיד יישאיר צלקת,מניסיון בעצם..
את חזקה ואני יודעת שלא בטוח שאת קוראת את זה,שאולי פרשת לתמיד.
אבל רק שתדעי שאם את צריכה משהו אני תמיד כאן,גם שהזנחת אותי במייל ><
לאב יו מלא,
קורן ♥

01/10/2014 16:38
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך