A. K. Koren
זה מה שעובר לי בראש כל פעם. כמעט כל לילה. וזה מחמיר. ואי אפשר לגרש את הצללים. ואני כל פעם מתפתה לנסות את מזלי. ואני מסירה את ההגנות ויוצאת ממקום המבטחים. וכל פעם אני נוכחת לדעת שלא התגברתי על הפחד. וזה הפחד האמיתי שלי. סליחה על השעהאבל הייתי חייבת לחלוק ולפרוק כי זה תמיד שמור וסגור בתוכי ואני לא יכולה ולא מצליחה אף פעם להסביר מה כל כך מבעית אותי. והאמת זה ממש עזר לשתף. אני לא יכולה לשנות את העבר ולמנוע את מה שגרם לפחד הזהשלי מהצללים להתגבר למה שהוא היום אבל אני יכולה להזהיר אתכם ולנסות למנוע ממכם לעשות את הטעות שבגללה כל לילה אני מבועתת כל כך- אני יודעת שחלקכם מבוגרים וחלקכם כבר עשיתם את זה מזמן ויכול להיות שזה לא השפיע עליכם ולא ישפיע על אחרים אבל למרות זאת אני מבקשת ממכם- אל תקראו את הספר אורות ספטמבר. במיוחד לא בלילה. תקשיבו או לא. תצחקו עלי או לא. לי לא אכפת. אני את שלי עשיתי. אני הזהרתי אתכם. אני קראתי אותו מאוחר מאוד בלילה כשהייתי צעירה יותר וזה גרם לפחד שהיה לי מצללים עז אז להפוך לבעתה ואימה מצללים. זה הגיע לרמה שרק לחשוב או לומר או לכתוב את המילה צללים מפחיד אותי. תינוקי, מה?. אבל זה מאוחר מדי בשבילי. הפחד הזה פשוט נעץבי ציפורניים והוא לא יעזוב. לא בקרוב. טוב אז לילה טוב. מקווה שלא יהיו לכם סיוטים

לפרוץ את כל ההגנות

A. K. Koren 15/12/2015 651 צפיות 11 תגובות
זה מה שעובר לי בראש כל פעם. כמעט כל לילה. וזה מחמיר. ואי אפשר לגרש את הצללים. ואני כל פעם מתפתה לנסות את מזלי. ואני מסירה את ההגנות ויוצאת ממקום המבטחים. וכל פעם אני נוכחת לדעת שלא התגברתי על הפחד. וזה הפחד האמיתי שלי. סליחה על השעהאבל הייתי חייבת לחלוק ולפרוק כי זה תמיד שמור וסגור בתוכי ואני לא יכולה ולא מצליחה אף פעם להסביר מה כל כך מבעית אותי. והאמת זה ממש עזר לשתף. אני לא יכולה לשנות את העבר ולמנוע את מה שגרם לפחד הזהשלי מהצללים להתגבר למה שהוא היום אבל אני יכולה להזהיר אתכם ולנסות למנוע ממכם לעשות את הטעות שבגללה כל לילה אני מבועתת כל כך- אני יודעת שחלקכם מבוגרים וחלקכם כבר עשיתם את זה מזמן ויכול להיות שזה לא השפיע עליכם ולא ישפיע על אחרים אבל למרות זאת אני מבקשת ממכם- אל תקראו את הספר אורות ספטמבר. במיוחד לא בלילה. תקשיבו או לא. תצחקו עלי או לא. לי לא אכפת. אני את שלי עשיתי. אני הזהרתי אתכם. אני קראתי אותו מאוחר מאוד בלילה כשהייתי צעירה יותר וזה גרם לפחד שהיה לי מצללים עז אז להפוך לבעתה ואימה מצללים. זה הגיע לרמה שרק לחשוב או לומר או לכתוב את המילה צללים מפחיד אותי. תינוקי, מה?. אבל זה מאוחר מדי בשבילי. הפחד הזה פשוט נעץבי ציפורניים והוא לא יעזוב. לא בקרוב. טוב אז לילה טוב. מקווה שלא יהיו לכם סיוטים

לא. אל תפקחי עיניים. כבר חושך.
תישארי עטופה בחושך.
תנסי לחשוב על משהו נחמד. שמח.
לא. אל תסתכלי סביבך. הכל מעוות ומלא צללים.
תישארי עם חוסר הזיהוי.
בחושך קשה לזהות את הדברים המוכרים.
לא. אל תצאי מהשמיכה. היא המגן שלך.
תישארי עטופה בחום.
את מרגישה בטוחה ומוגנת יותר בתוכה.
לא. אל תרדי מהמיטה. הרצפה קרה.
עדיף לא להתקרר.
המפלצות יוכלו להגיע אלייך אם תרדי.
לא. אל תפתחי את דלת החדר. הם יכנסו.
זה המגן האחרון אינך יכולה לתת לו להיפרץ כך.
לא. אל תצאי מהחדר. זה מסוכן.
החדר הוא הבועה הקטנה שלך שמגינה עלייך.
לא. אל תתקרבי לשם. את תפחדי.
את באמת רוצה שהם יוכלו להגיע אלייך?.
לא. אל תקשיבי. הכל שקט.
צלילי הלילה חדים מדי לאוזנייך.
לא. אל תסתכלי בחריץ האור. הוא מהפנט .
את יודעת מה מסתתר שם מאחורי הדלת הפתוחה.
לא. אל תעברי בדלת. זה שם.
למה את לא מקשיבה לעצמך?!
לא. אל תרימי מבט. זה לא כדאי.
את יודעת שהיא שם מחכה שתביטי בה.
לא! אל תסתכלי במראה! רק לא הבבואה!
שם את יכולה לראות את זה- על פנייך החיוורות בחושך. וזה יבעית אותך יותר מכל דבר אחר!
הצללים. הם שם. והם מרכיבים את הסיוטים שלך.


תגובות (11)

אוי, אביה……. זה לא תינוקי, בכלל לא. כל אחד כמעט סובל מפחדים. אני במקומך לא בטוחה שהייתי מעזה לשתף… אז כל הכבוד על זה. ניסית פעם לישון עם אור דלוק? (זה לא כל כך בריא, אבל אולי יעזור לך להירדם בלי פחד…) אוהבת אותך????

15/12/2015 16:06

תרגעי. אולי תקראי ספרים שיעוררו לך את הדמיון? יהיה לך עולם שלם לחלום ולפני שאת הולכת לישון תרכיבי לך סיפור שם, לאט לאט התסריט יווצר מעצמו. גם כשאת הולכת ממקום למקום זה יכול להיות לך בראש ולא תחשבי על הצללים.
הבעיה היא שהעולם עלול להשתלט עלייך, וזה המצב שלי היום.
הכי טוב זה מה שהציע מפתח סול, יש לך מתג לאור לידך? אם כן תדליקי את האור כשאת קמה, זה גם יכול לעזור

15/12/2015 16:21

האור לא עוזר. להפך אחר כך כשאני שוב מכבה זה מגדיל את הפחד. ואני קוראת המון ספרי דמיון ובכל רגע נתון יש לי בראש לפחות 7 סיפורים שאני ממציאה ועוד 4-5 סיפורים שעולים לי בהשראה של רגע ואז אני תולה אותם קצת באוויר עד שיהיה לי המשך אליהם או עד שיתפוגגו …. פעם זה עבד טוב אבל עכשיו כבר לט

15/12/2015 16:37

כתיבה והמחשה יפה! , לצערי אני לא יכולה לעזור לך מפני שגם אני תקועה בבעיה הזאת והסיפור/שיר שלך עזר לי להבין מהו הפחד הזה אז תודה^^

15/12/2015 20:44

בבקשה.

15/12/2015 22:27

אולי תנסי להירדם עם מוזיקה שמחה
או לפני השינה לראות סטנדאפים
תנסי לחקור ממתי זה התחיל ואולי תלכי לטיפול פסיכולוגי . יכול להיות שאת נתונה בתקופת לחץ או משהו משפחתי או חברים. אולי את זקוקה ליותר תמיכה מהמשפחה והחברים.
אם את זוכרת מה החלומות שלך תבדקי באינטרנט את משמעותם זה ממש עוזר לדוגמה אני חלמתי המון על השואה בחופש הגדול וזה כשאתה נרגש להתחלה חדשה

16/12/2015 01:47

זה כבר לא עוזר. מאז שעברתי דירה כל מה שעזר לי פעם כבר לא עוזר. זה כאילו הכל נשאר מאחור חוץ מהסיוטים שפשוט עברו איתי…. אני לא מוכנה ללכת לשום טיפול! אני לא רוצה לדעת מה המשמעות. זה מפחיד מדי. אני לא רוצה לזכור אותם. משפחה- אני לא רואה אותם אני בפנימיה ובפנימיה אני מוקפת בחברה אבל זה לא ממש עוזר כי ברגע שאני שוב לבד הם חוזרים. בכל אופן תודה לכל מי שהציע רעיונות ופתרונות אני מעריכה את זה שבזבזתם מזמנכם רק בשביל לתת עזרה למישהי שאתם לא מכירים. תודה רבה❤

16/12/2015 02:14

אני מבינה אותך, גם לי יש פחד מחושך בגלל משהו, הייתי ישנה עם מנורת לילה (היא יחסית מאוד מאירה, וההורים שלי היו מכבים אותה רק אחרי שנרדמתי לגמרי) האמת שזה מאוד עזר, וכן, אני עדיין עושה את זה כשמאני מרגישה מפוחדת שוב (זה לא בושה, לכולם יש פחדים)
אהבתי מאוד את מה שכתבת ואת האומץ שלך =)

16/12/2015 08:15

תודה. זה פחד מצללים. לא מהחושך. להפך אני מעדיפה חושך מוחלט ככה לא יהיו צללים

16/12/2015 09:59

מעניין.
אהבתי ודורג 5.
מקווה שתתגברי על הפחד שלך.

17/12/2015 16:53

תודה

20/12/2015 13:21
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך