מבט

רק מבט אחד מספיק להעיף,וכולם כבר רואים.
מבט אחד עצוב-וכולם קופצים ושואלים.
אף אחד לא נותן לי להתעטף בתוך עצמי.
הכול הם צריכים לדעת,בהכול הם חייבים להיות קשורים.
יש אנשים שמבט עצוב אחד שלי גורם להם לגשת אליי ולחבק חיבוק חם.
ישנם כאלו שמבט אחד כזה שלי גורם להם לחשוב:"מה לא בסדר איתה?שתתגבר כבר!איזו ילדותית!"
ישנם כאלו שאותו המשפט שיוצא מפי,גורם להם לחשוב שיש לי בעיות בשכלי.
"אני שונאת את עצמי-שמנה,מכוערת,מגושמת…"
זה המשפט שיצא מפי כל כך הרבה פעמים.
מבט אחד עצוב שלי גורם לכולם לנסות להצחיק אותי.כמו בורים הם חושבים שאם אני אחייך ואצחק,זה אומר שהכול בחיים שלי זה דבש ופרחים.
אף אחד לא יבין אותי לעולם.את הלב שלי.
כל אחד יראה את המבט שלי,ולפי אישיותו יפעל כמו שאר האנשים עד היום…