אני המוות, אני האופל

הבגידה יודעת את שמי
הכאב מכיר את גופי
אהבה היא אויבי
שמחה היא חלומי
צחוק הוא משאלתי
דם הוא צבעי
חרבות הם עיניי
מלחמה היא שמי
הריגה היא מחשבתי
מוות הוא פקודתי
דמי הוא כדם השדים
תשוקתי היא כשל ערפדים
חרבי את הלילה חותכת
ודימעת המוות על לחי זולגת
החושך ממלא את נשמתי
אהבה לא קיימת בליבי
צער המוות הלך הלך

הלבן הפך שחור שחור
עיניי מסמלות את הסוף
קולי אומר את המילים האחרונות.

צרחת הקורבן נשאבת בחושך הליל
ליבי כבר אפל אפל
מר ומר גורל הפוגש כי את סופו יראה
המוות צוחק את בלדת המת
שיערי שחור כלילה האפל
שמי הוא נסתר פן יתגלה
רק המת את בגדי יראה
חטא הוא סיבת קיומי
וברכה היא קללתי
מלאך האופל לא ישווה כוחו אלי שדים רועדים מעצם קיומי
כל מהותי היא הרס וחורבן
כל משאלתי היא מוות ומלחמה
אני נעלם בין הצללים כערפל
ואת שימושי הכל לוקח.
רצוני ממזמן אבד
וחרבי מנוח לא יודעת
דמעתי דמעת השחור היא
ניצוץ התקווה כבה.