מרשימותיו של נהג האוטובוס – המדורה

01/07/2016 509 צפיות אין תגובות

האש התעצמה וגדלה
כמונו.
הגיל, הכמות, התבגרות.
בובה נשרפת.
ישבנו ודיברנו.
הם
ישבו ושרו
ולרגע אחד
תחושה של אושר עילאי
שלווה עולמית
תקווה
אינסופית
ועוד שולחן מושלח למדורה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך