נמאס מהשקט.

הם משחקים בי כמו בובה
ועולם לא נתנו לי שם.
חייה בתוך עולם שיקרי
בו הכל עשוי פלסטיק.
זה לא מצחיק כמה זה פתטי?
זה לא מצחיק כמה אני פתטית?
שקט.
אסור לדבר, הם מסתכלים.

עושה הכל לפי התקן
אסור לשבור חוקים.
מבזבזים את הזמן בלומר מה מתאים.
לבוש, התנהגות, דיבור.

עושה בלגן, מפצלת את כולם
נכנסת לעולמות לא נכונים.
אין לי אפילו פנים.
שקט.
אסור לדבר, הם מסתכלים.

ואני בונה דברים מחדש
ואני יוצרת דברים מחדש.
והם כבר לא יכולים לשנות את זה.
אין שום דבר נכון
אין שום דבר לשבור.
וזה קל לזייף אותה הצגה
שעושים אותה יום יום.

נמאס מהשקט,
והם מסתכלים.

אין יותר שקט,
נגמרה העמדת הפנים.