נפש יהודית

אתמול הייתי בעצרת הגדולה של הימין.
היה שם פשוט מטורף. היו שם עשרות אם לא מאה אלף איש היה פשוט מפוצץ.
כולם היו עם אנרגיות מטורפות צעקו סיסמאות ימניות שרו שירים בקולי קולות הייתה שם אחדות באמת מטורפת.
"עם ישראל חי" התחיל לשיר איזה נער ואט אט מצטרפים עוד ועוד אנשים עד שהקולות נהיים קול עומתי והכי מרגש שיש.
אני לא חושבת שיש אחד ששמע את זה ולא התרגש גם האנשים שהביטו מהבתים שעל חלונותיהם שלהם מונפים דגלי מפלגת מר"צ אני בטוחה שגם הם התחברו.
כי בסופו של יום כולנו פה ואני אומרת את זה בנימה של תקווה-כולנו פה כי אנחנו יהודים שמאמינים שאנחנו צריכים להיות פה גם אם זה בדרכים אחרות.
הרגשתי והייתי מוקפת באנשים מהמדינה שלי ולא אגזים אם אומר שהרגשתי כאילו אנחנו משפחה אחת גדולה שמתפללת לשלום הבית האהוב שלה.
כל אחד שעבר הפך להיות "חבר ילדות "שלנו צחקנו ודיברנו איתו כאילו אנחנו כבר מכירים.
הדבר שהכי זכור לי מהערב המדהים הזה זה הרגע שביבי נתניהו עלה לדבר.
כל עשרות אלפי האנשים קראו בקול ללא כל רעש אחר "הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא" גם אני הייתי בין הצועקים .הרגשתי כאילו הקול שלי מתאחד עם אלפי קולות ונהיה לקול אחד שנשמע היטב עד שהגיע לביבי שחייך בהכרת תודה והתחיל בדבריו.
הוא דיבר כל כך טוב בכריזמטיות שמתאימה למנהיג ככה שכל הקולות השתתקו ושמעו את קולו אלפי אנשים.
הוא דיבר על כך שהוא לא מתבייש שהוא שומר על המסורת היהודים הוא דיבר על כך שהוא לא מתבייש בכך שהוא מנשק מזוזות הוא דיבר בגב זקוף על כך שמדינת ישראל היא שלנו ואנחנו לא נחלק אותה! הוא דיבר על הדברים שהוא כן עשה בצורה מדהימה והוא גם דיבר על הדברים שהוא לא עשה גם בצורה מדהימה.
עוד רגע זכור לי זה שכבר עמדתי די בחוץ ישבתי עם החברות במדרכה ואז היה את שיר ההמנון פשוט כולם פסקו ממעשיהם קמו ושמו את ידיהם מאחוריי גבהם עם גב זקוף שרו את שיר ההמנון המדים שלנו.אני חייבת להודות שלי היו כמה דמעות בעיניים זה שימח אותי האחדות הזאת מולי חילוני לידי חרדי מולי "מתנחל" כולם עומדים בגאון ושרים את שיר התקווה.
"כּל עוד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה"