זאת ההודעה האחרונה שלי לעולם, אני מקווה שהנשמה שלי תחזור לאפר טוב.
ועוד יותר שלכם.
שמחתי לבלות איתכם, תודה על כל פרידה, בדיחה, ריב, רגע, וסיפור.
אני מקווה שכל מילה שכתבתי כאן תספר לכם עליי. בזה האמנתי יותר מכל. בזה גרמתם לי להאמין. מילים מגלות הכל, לא רק על הבן אדם. אלא על הרגש.
תודה על הכל.
אבל אני נפרד עכשיו.
סליחה שזה המכתב האחרון שלי לעולמכם.
תמשיכו לקרוא ולכתוב.
כי זה מה שהחזיק אותי כאן.
בחיים.
אתם מה שהחזיק אותי.
אבל ברגע שעוזבים מישהוא, שמתחנן לקול, הוא מתייאש.
אני מבקש שלא תאשימו את עצמכם בדבר.
אני כבר לא אזכה לקרוא את התגובות שלכם.
תודה על העזרה. זה עזר.
אני יודע שרובכם לא מכירים אותי, אבל בקשה אחת אחרונה, תחפשו
Demons של imagine dragons, לכל אדם יש שיר. זה שלי.
אני סבלתי כבר הרבה זמן ממחלת דיכאון. והספרות היא מה שהחזיקה אותי.
הייתם חברים נהדרים. ועתיד זוהר מצפה לכולכם.
אתם המשפחה שלי.
ועכשיו, אני נפרד.
תודה על השנתיים הכי טובות, תודה על הרגע חסר הכאב.
ועכשיו, אני מפסיק אותו לנצח.
תודה. ובבקשה, עשו מה שהתחננתי כל כך הרבה זמן. תנו לסופרים הצעירים להרגיש חשובים, להרגיש טובים במשהוא, תנו להם את המילה שלכם. את המשפט.
תגובות (1)
למה לא מצאתי את זה קודם?!
אני כל כך מצטערת שלא הגבתי קודם!!
הדבר היחיד שאני רוצה לעשות עכשיו זה לחבק אותך.
סורי שלא הייתי כאן בזמן.
אני רוצה רק לחבק אותך עכשיו.