השם המיוחד והבדוי :)
אני כותבת עם דמעות פה , לא קל לשתף דברים שעוברים בחיים , וזה על קצה המזלג. תדמינו לכם אותכם לא מדברים עם הורה שלוש חודשים , מישהו שאתם רואים כל יום חיים נושמים וגרים איתו, ועל הימים שבכיתי אספר ? ועל היום שברחתי מהבית ? הכל טהור מהלב .. אני רק רוצה לדעת שיש מישהו שאני יוכל לשתף אותו..

סיפור אמיתי .. שפחתי את הלב .. חלק 1

אני כותבת עם דמעות פה , לא קל לשתף דברים שעוברים בחיים , וזה על קצה המזלג. תדמינו לכם אותכם לא מדברים עם הורה שלוש חודשים , מישהו שאתם רואים כל יום חיים נושמים וגרים איתו, ועל הימים שבכיתי אספר ? ועל היום שברחתי מהבית ? הכל טהור מהלב .. אני רק רוצה לדעת שיש מישהו שאני יוכל לשתף אותו..

אז ככה ,
קוראים לי השם המיוחד והבדוי ,
יש לי אחות גדולה
שני אחים קטנים
ואני האמצעית
אמא שמשתפת פעולה לרוב עם אבא ,
ואבא שנותן עונשים כל שניה .

אז זה התחיל לפני שלוש חודשים ,
רבתי עם אבא שלי ובעקבות ריב הוא החליט שאני לא יצא אותו יום.
באמת לא מסיבה הוגנת אבל אין לי כח לפרט ,
אוקיי עונשים זה נורמלי כל הורה נותן עונש ,
אבל ברגע שאתה מקבל מינימום שלוש עונשים ביום זה כבר מוגזם ,
ההרגשה בבית כאילו אנחנו הילדים חיילים, או שעושים מה שאומרים לנו או שמקבלים עונש, בלי מקום להביע דעה , בלי מקום לדבר, להראות רגש .
טוב אז אני נערה מרדנית , שלא יתן לדברים להתנהל ככה ,
בהתחלה כל פעם שהיה ריב ענק הייתי בוכה לאבא בטלפון שינסה גישה אחרת , שאם הוא לא מרוצה ממשהו שיבוא וידבר, אם הוא כועס שיפתח שיחה , אם הוא רואה שאחד הילדים שלו כועס עליו אז שיגש אליו וינסה להבין ולהקשיב לו .
ומה התשובה הייתה כל פעם ?
'העונשים הם לא סתם , אתם צריכים ללמוד איך להתנהג , מבחינתי זה יהיה כמו מלחמת התשה עד שתבינו שכך לא מתנהגים.'

מה שעיצבן אותי מאוד , החוסר בבית בהבעת רגשות , כי אם אני יבוא ויגיד כל מה שאני חושבת או אם יהיה משהו שיפריע לי אני יבוא ויגיד הם יגידו לי להפסיק לתת הרצאות .
אז בואו נחזור ללפני שלוש חודשים ,
קרה הריב ומאז לא דיברתי עם אבא שלי
החלטתי שאני עוצרת את הגישה הזאת עד שהוא יבין, היה לי חשוב שהוא יבוא לדבר איתי ולראות מה קרה בתור הורה . כי הרבה יותר קל לתת עונשים זה מעשה מעוד טכני , אבל הענין המאתגר והקשה יותר זה להבין את הרגשות של הילדים שלך , וממה זה נובע כשכועסים .
ולא . הוא לא בא. הוא בחר להתעלם , אמא אומרת לי שהוא כן ניסה לבוא ולדבר איתי , אבל אני לא ידבר עם מישהו כי הוא ניסה לדלג על מה שהיה ולהמשיך הלאה , אני ידבר עם מישהו שחשוב לו לדעת למה לא דיברתי איתו שלוש חודשים , למה אני כועסת , ואני ידבר איתו אם הוא יבין שלפעמים צריך להסתכל על עצמך ולהבין שלא רק הילד טועה .

רוצים לדעת מה קרה ביומולדת שלי שהייתה חודש אחרי הריב ? או ביום הראשון של כיתתה י ? או אפילו היום ? תגיבו ואני ימשיך……


תגובות (5)

נשמע כל כך כואב ואמיתי… אשמח לקרוא את ההמשך!

07/09/2013 14:24

תודה עלההבנה מעריכה מאוד

07/09/2013 14:38

אני מתה לשמוע את ההמשך ואני הכי מבינה אותך , לא אישית עם הורה אבל הייתי צריכה לגור שנה עם דודים שלי ודוד שלי מאוד נוקשה ונוקט באותה גישה עם הילדים שלו, ובמשך השנה ההיא גם איתי, אני מקווה שזה ישתנה אצלך שהכל יסתדר , אני מאמינה שאפשר להגיע אליו, ומגיע לך מקום להתבטא , אם לא תוכלי להתבטא לא יבנה משטח בטוח לכם להיפתח בעתיד.. אחד עם השני ותהיו כזרים אחד לשניה, לדוד שלי יש ילד בצבא שרק עכשיו הוא מתייחס אליו נורמאלי ככה כי הוא כבר לא בשליטתו, הם כאילו לא מכירים אחד את השני..

07/09/2013 15:01

זה נשמע קשה לא דבר עם אבא שלך שלושה חודשים,אני לא חושבת שהיתי עומדת בזה…
את כותבת ממש יפה ואני מחכה לקרוא את ההמשך…

07/09/2013 22:49

אני מחכה כבר לקרוא את ההמשך, תמיד יש איפשהו להתבטא באינטרנט בשם בדוי וזה ממש עוזר. אני לא יודעת מה עם השאר אבל אני אקרא הכל בשביל שיהיה לך למי לספר את הדברים שעוברים עליך. אני יודעת שלריב עם ההורים זה קשה, כל העונשים וחוץ מזה יש את גיל ההתבגרות, הצבא שבפתח, הלחץ של התיכון ועוד מלא….. תזכרי שתמיד אבל תמיד חשוב לשתף ויש הרבה מאוד אנשים בעולם הזה שיקראו בצמא את מה שאת תכתבי. לא לדבר עם אבא 3 חודשים נראה לי סיוט, ואני בטוחה שזה מרגיש ככה. תהיי חזקה ותנסי לכתוב הרבה, שירים וסיפורים, ואם את יודעת לנגן על כלי נגינה אז מצויין! בדך כלל אנשים צריכים להבין את זה לבד אבל אני כן אכוון אותך לעולם המוזיקה והכתיבה ולא להפסיק! לשיר שירים שאת מתחברת אליהם ולכתוב את המילים שכל כך נוגעות בך בתקופה האחרונה ובטח נוגעות בליבם של עוד הרבה אנשים שלא מעיזים לומר את זה.
אני כאן תמיד אם את צריכה ומחכה לשמוע את ההמשך.

25/09/2014 13:33
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך